בש"פ 5075/99 ירוסלב יליאש נ. מדינת ישראל

העורר נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת.פ 269/99 של בית המשפט המחוזי בנצרת. בכתב האישום מיוחסת לו עבירה של הובלת נשק, רכישתו וכן יריות באזור מגורים והחזקת נשק החשוד כגנוב. סיפור המעשה הוא, שהעורר רכש, יחד עם חברו קוסטיה, אקדח מידי קטינה ושילם בשבילו 1000 ש"ח. כחודש לאחר הקניה הזו, נסעו הנאשם וחברו ברכבו של הנאשם עם הנשק הזה, והנאשם ירה כדור אחד באוויר בתחום העיר עכו. מלבד האקדח הזה החזיק הנאשם בביתו שתי מחסניות, וכן כוונת של רובה "גליל" ו5- קופסאות כדורים ושקי שינה, השייכים לצה"ל, וגם 9 דרכונים ישראליים. כן הואשם בהחזקת סם מסוכן ובסחר בו. מדובר ב L.S.D- . לבסוף יש אישום בהדחה בחקירה. הטענה היא, שהנאשם פנה לקוסטיה, שותפו לעבירות, וגם לקטינה בשם קטי, ואמר להם לשתוק.

המדינה ביקשה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים, והשופט הנכבד שדן בבקשה (כב' השופט אמינוף) נעתר לבקשה, כאשר הוא מנמק את החלטתו בין היתר בכך, שעקרון השוויון מחייב לעצור את העורר, מפני ששותפו לעבירה, קוסטיה, גם הוא נעצר.

על הנימוק הזה אני מוצא עצמי חלוק. אין שוויון בין שני האנשים. ראיתי את כתב האישום של קוסטיה והוא חמור מזה של העורר, אבל זה לא עיקר העניין. השופט ביקש וקיבל תסקיר קצין מבחן לצורך המעצר. התסקיר ממליץ על חלופת מעצר. לגבי קוסטיה לא היתה המלצה כזו.

אינני אומר שבית המשפט חייב לקבל את המלצת קצין המבחן. הוא יכול גם לדחות אותה. אבל אם בית המשפט משתכנע מן ההמלצה, הוא לא צריך לדחות אותה, רק בגלל שאין המלצה לגבי השותף לעבירה. בעניינים אלה צריך לדון כל אחד לגופו.

אשר ליתר הנימוקים שבהחלטה. מדובר בנימוקים כבדי משקל. העורר נאשם, בין היתר, בסחר בסם. יש גם אישום של הדחה בחקירה. באישומים מן הסוג הזה, בדרך כלל, עוצרים את הנאשם עד תום ההליכים, מהחשש שהוא יחזור על הניסיון להדחת עדים ומהחשש שהוא יחזור על סחר בסם. נראה לי, שהחששות האלה לא קיימים במקרה הזה. לא מדובר בסוחר בסמים שעיסוקו בכך. מה שנוגע לעדים, הבנתי היום מפי עו"ד ליכט, שהכוונה היא לסיים את המשפט הזה בהודאה, כך ששאלת העדים אינה מעשית. נראה לי, שבנסיבותיו המיוחדות של המקרה הזה, אפשר בהחלט להסתפק בחלופת מעצר, מן הסוג שקצינת המבחן המליצה עליה.

משום כך אני מקבל את הערר ואני קובע, שהעורר ישוחרר בחלופת מעצר שהתנאים שלה הם כדלהלן:

העורר יחתום על ערבות וימציא ערבות של צד ג' של דודתו, נלי דוד, על סכום של 10,000 ש"ח. הוא ישהה במעצר בית מלא בביתה של הדודה הנ"ל ברח' הר הצופים 38 בקריית שרת בחולון. הוא יהיה רשאי לצאת מן הבית לשם פגישה עם סניגורו לצורך המשפט, ובלבד שיודיע על כך מראש לתחנת המשטרה הקרובה. התנאים האלה יעמדו בעינם עד שבית המשפט המחוזי ייתן החלטה אחרת, או עד שיסתיימו ההליכים. מלבד היציאה לצורך פגישות עם עורך הדין, מותר לו לצאת את הבית לשם פגישה עם קצינת המבחן בשיחות טיפוליות שהיא תקבע, במרכז טיפולי שקצינת המבחן תקבע, וכן מותר לו לצאת מן הבית לצורך בדיקות רפואיות ואחרות בתהליך של האבחון בהפניה לגמילה בקהילה טיפולית. אם העורר יעמוד בתנאי קבלה לקהילה טיפולית, יפנה מחדש לבית המשפט המחוזי, על מנת שתנאי השחרור בערובה ישונו באופן שיאפשר לו את ההצטרפות לקהילה טיפולית.

הביצוע הטכני של השחרור בערובה ייעשה במזכירות בית המשפט המחוזי בנצרת. עד שיתמלאו התנאים לשחרור, יישאר העורר במעצר, כפי שהוא עצור היום.