בש"פ 5080/17 מדינת ישראל נ. זיאד כנעאן

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

ביום 29.9.2016 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום נגד המשיב ונגד פאריד חלבי, נאשם 2 (להלן: חלבי ) המייחס לשניים עבירות סמים. על פי הנטען קשר המשיב, עו"ד פעיל בזמנים הרלוונטיים, קשר עם חלבי לייבא סם מסוכן מסוג קוקאין לישראל תמורת תשלום. לצורך כך קשר המשיב קשר עם אדם נוסף, סוכן סמוי של משטרת ישראל. על פי כתב האישום כוונת המשיב הייתה לייבא את הסם מירדן, על-ידי הטמנתו בבשר שיוכנס לישראל. במסגרת הקשר יצא המשיב לירדן, ביצע פעולות הכנה שונות, ומאוחר יותר העביר לסוכן הסמוי 40,000 ש"ח לצורך ביצוע העסקה. שוטרים של משטרת ישראל שהתחזו לבלדרי סמים רכשו 6 ק"ג קוקאין בקולומביה, והביאו אותם לארץ במהלך אוגוסט 2016. לאחר ייבוא הסמים עדכן הסוכן הסמוי את המשיב כי הסם הגיע לארץ והמשיב ביקש לאסוף את הסם בעצמו. השניים הגיעו לתחנת הרכבת באשדוד, שם הוסלקו הסמים בתוך תיק שהיה מונח בתא המטען של רכב, המשיב ניגש לתא המטען, הוציא את התיק ונעצר על ידי המשטרה.

2.

המדינה עתרה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, ובדיון מיום 16.11.2016 הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר, והודיע כי הוא מסכים למעצרו עד תום ההליכים ובהתאם הורה בית המשפט על מעצרו. אשר להליך העיקרי, לאחר מספר דחיות (רובן המכריע בשל נסיבות אישיות של בא-כוח המשיב), הודיע המשיב בדיון שהתקיים ביום 13.2.2017 כי אין באפשרותו למסור מענה לכתב האישום נוכח העובדה שהייצוג בתיק הוסדר לאחרונה וכן משום שחומר החקירה לא הועבר אליו במלואו. המדינה מצידה התנגדה לדחייה וציינה כי לא הוגשה כל בקשה לקבלת חומרי חקירה. בית המשפט דחה את הדיון ליום 13.3.2017 וקבע כי הצדדים ישלימו את כל ההליכים המקדמיים ביניהם עד למועד זה. סמוך לדיון שנקבע למרץ 2017, הגיש המשיב בקשה לעיון בחומר חקירה וביקש לדחות את הדיון שנקבע, ובקשתו התקבלה. ביני לביני נדחתה בקשת המשיב לקבלת חומרי חקירה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.3.2017 ובהמשך נדחה ערר שהגיש המשיב על החלטת הדחייה (בש"פ 2917/17, 19.4.2017). דא עקא לפני הדיון שהיה קבוע ליום 23.4.2017 ובטרם ניתנה ההחלטה בבש"פ 2917/17 הנ"ל, עתר המשיב לדחייה נוספת של הדיון מן הטעם שטרם ניתנה החלטה כאמור. בית המשפט נעתר לבקשת הדחייה אף שהמדינה מצידה עתרה לקיום הדיון במועדו, בהינתן העובדה שבינתיים ניתנה ביום 19.4.2017 החלטה בערר ובהינתן מעצרו של המשיב והדחיות הרבות שניתנו בהליך. ואולם בית המשפט הותיר את המועד הנדחה על כנו. גם בדיון הנדחה שהתקיים ביום 3.5.2017, הודיע המשיב כי אינו ערוך למסור מענה לכתב האישום, ובית המשפט הורה לו לעשות כן עד ליום 18.5.2017 וקבע דיון נוסף לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי ) ליום 24.5.2017. באותו הדיון שב בא-כוח המשיב והודיע כי אינו ערוך למתן מענה מפורט לכתב האישום, וטען כי לא קיבל את מלוא חומר החקירה. המדינה מצידה טענה כי אין חומר חקירה נוסף שלא הועבר למשיב וכי מכל מקום לא הוגשה בקשה נוספת לקבלת חומרי חקירה. באותו שלב הביע בית המשפט מורת רוח מהתנהלות המשיב והורה לו להגיש את המענה לא יאוחר מיום 8.6.2017. כמו כן נקבע דיון תזכורת ליום 28.6.2017 ונקבעו שני מועדי הוכחות לימים 28.9.2017 ו-19.10.2017.

למען שלמות התמונה, יצוין כי הדיונים שנקבעו ליום 8.6.2017 וליום 28.6.2017 נדחו אף הם לבקשת המשיב, בשל בקשה נוספת לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי שהוגשה על ידו וכן בשל קיומו של הליך גישור בין הצדדים. כך בהחלטה מיום 27.6.2017 הורה בית המשפט המחוזי על דחיית הדיון ליום 17.7.2017.

3.

משנקפו תשעה חודשים למעצרו של המשיב ומשפטו טרם הסתיים, הגישה המדינה את הבקשה דנן להארכת המעצר. לטענת המדינה העבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען מלמדות כי נשקפת ממנו מסוכנות רבה לשלום הציבור. עוד נטען כי חומרת האישומים מקימה חשש להימלטות המשיב מאימת הדין. אשר להתמשכות ההליך טוענת המדינה כי האחריות לכך רובצת לפתחו של המשיב ונובעת מבקשות חוזרות ונשנות מצידו לדחיית הדיונים. המדינה מעדכנת כי גם כיום טרם ניתן על ידו מענה לכתב האישום.

4.

המשיב טוען מנגד כי אין לזקוף לחובתו את התמשכות ההליך וכי הדבר נבע מכך שהמותבים שנקבעו לשמיעת התיק הוחלפו פעם ועוד פעם; כי מדובר בתיק מורכב; וכי המותב השלישי שאמור לדון בו הבהיר עוד בחודש אפריל כי יוכל לקבוע דיוני הוכחות רק לחודשים ספטמבר ואוקטובר בשל העומס ביומנו.

5.

דין הבקשה להתקבל.

העבירות המיוחסות למשיב, כמי שרקם את תוכנית ייבוא הסם והיה בקשר הדוק עם הסוכן, מלמדות על מסוכנות רבה וכבר נפסק לא אחת כי "מי שנאשם בסחר בסמים לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן" (בש"פ 2394/17 מדינת ישראל נ' אברג'יל , פסקה 7 (27.3.2017)). עם זאת, קצב התקדמות ההליכים במקרה דנן רחוק מאוד מלהניח את הדעת ובניגוד לטענת המשיב נראה כי הוא נובע בעיקר מבקשותיו החוזרות ונשנות לדחות את הדיונים בעניינו. כזכור, הערר שהגיש המשיב לבית משפט זה על דחיית בקשתו לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, נדחה עוד ביום 19.4.2017 ואילו הבקשה הנוספת הוגשה רק ביום 29.5.2017, אך עד שהוגשה נדחו לבקשתו שלושה דיונים שנועדו לקידום שמיעת ההליך. בהקשר זה יצוין כי הבקשה הנוספת לפי סעיף 74 נקבעה לדיון ביום 20.6.2017, אך גם בהליך זה ביקש המשיב לדחות את הדיון והוא נקבע ליום 2.7.2017. בנסיבות שתוארו, בפנינו הליך עתיר דחיות אשר רובן ככולן נתבקשו על ידי המשיב ואלמלא בקשות חוזרות ונשנות אלה שבית המשפט ראה להעתר להן, ניתן להניח כי ההליך היה מתקדם בקצב יעיל יותר.

לא אחת ציינו כי, אין להסכין עם מצב דברים שבו חולפים תשעה חודשי מעצר ושמיעת ההוכחות טרם החלה. על אחת כמה וכמה אין להסכין עם מצב דברים שבו לא צפויה להישמע ולו ישיבת הוכחות אחת גם בתקופת ההארכה המתבקשת. אלמלא תרם המשיב תרומה ממשית למצב הדברים שנוצר, הייתי שוקלת בנסיבות אלה בחינה של חלופת מעצר. אך בהינתן הדחיות הרבות שנתבקשו על ידו איני רואה לעשות כן. עם זאת, שומה על בית המשפט המחוזי להחיש מאוד את קצב שמיעתו של תיק זה ולעשות כל מאמץ לקבוע מועדים קרובים נוספים להוכחות, לרבות במהלך תקופת ההארכה.

לשאלתי הודיעו שני הצדדים כי הם נכונים לקיים ישיבות כאמור החל מתחילת חודש ספטמבר אם כך ייקבע. העתק החלטה זו יועבר, על כן, למותב השומע את התיק העיקרי על מנת שיעשה כמיטבו לקביעת מועדים כאמור.

6.

סיכומם של דברים, למרות העיכוב הניכר שחל בקצב שמיעתו של ההליך העיקרי ובהנחה שמעתה יואץ קצב השמיעה, אני נעתרת בשלב זה לבקשת ההארכה בשל המסוכנות הנשקפת מן המשיב, הנלמדת מן המעשים המיוחסים לו. מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 29.6.2017 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 70331-09-16 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.