בש"פ 5082/00 מדינת ישראל נ. שמעון מסיכה

זוהי בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996-.

נגד המשיב הוגש כתב אישום לבית משפט השלום הכולל 6 אישומים בו יוחסו לו עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, תקיפה חבלנית, היזק בזדון, מעשי פזיזות ורשלנות והטרדת עד. מרבית המעשים החמורים מכוונים נגד אישתו - המתלוננת וחלקם מתייחסים לעורך הדין שלמשרדו הגיע המשיב.

בית משפט השלום נענה לבקשת המדינה והורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי, בהעדר הופעה מטעם המדינה, קיבל את הערר והורה לשחרר את המשיב בתנאים. בית משפט זה בערר על בית המשפט המחוזי, הורה על מעצרו של המשיב והחזיר את העניין לבית המשפט המחוזי. בית משפט זה ציין, כי המשיב לא קיים את תנאי השחרור שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי.

בדיון הנוסף שהתקיים בבית המשפט המחוזי, בערר על החלטת בית משפט השלום, החליט בית המשפט המחוזי לדחות את הערר באופן שהמשיב נשאר במעצר עד תום ההליכים. כיום, משחלפו 9 חודשים מיום מעצרו, מבקשת המדינה להאריכו ב90- יום או עד למתן פסק-דין.

הטעם המרכזי להגשת בקשת ההארכה, היא מסוכנותו של העורר לאשתו, הן משום התנהגותו האובססיבית הגורמת לה לחשש מתמיד לשלומה ובטחונה ואף לחייה והן משום עברו הפלילי המכביד, המצביע על כך שלא ניתן לתת בו אמון ועל כך שהוא איננו שומר חוק ועובר עבירות חזור ועבור, הן עבירות רכוש והן עבירות אלימות ואף עבירת אינוס. הוא אף ריצה מאסרים בגין עבירות שביצע והדבר לא הרתיע אותו מלהמשיך ולעבור עבירות.

השאלה המטרידה היא התמשכות משפטו. עד כה התקיימו 2 ישיבות בהן נשמעו 4 עדים. במועדים אחרים שנקבעו, לא נשמעו הוכחות. בחלקם היו בקשות הקשורות במינוי סניגור ובהחלפת סניגור. קשה למצוא הצדקה לכך שבמהלך התקופה של 9 חודשים לא התקיימו יותר מ2- ישיבות, על אף כל הסיבות שמנעו קיומן. לא אחת נאמר, כי יש לסיים משפטו של מי שנעצר עד תום ההליכים, בהקדם, ולמצער, במהלך 9 החודשים הקבועים בחוק, כאשר כתום 9 חודשים יש, בעקרון, לשחרר את העצור. אולם, המחוקק נתן בידי בית המשפט כלי להאריך - במקרים הראויים - את המעצר בתקופה נוספת וזאת יש לעשות רק במקרים בהם קיימת מסוכנות של ממש לציבור או בענייננו - למתלוננת.

הסניגור המלומד הגיש אישור של רופא שיניים שאישר כי האישה הגיעה פעמיים עם הבת למרפאתו בשעה שהמשיב קיבל שם טיפול שיניים בליווי משטרתי. לכאורה, מצביע הדבר על כך שייתכן ואין היא חוששת מפניו, אם כי מדובר בביקור שנערך כשהוא מלווה בשוטרים. עם זאת יצוין, כי האישה ואחותה פחדו לבוא לבית המשפט ולמסור עדות ובית המשפט הוציא נגדן צו הבאה. דבר זה אינו עולה בקנה אחד עם האמור באישור רופא השיניים.

בשלב זה אין מקום לשחרר את המשיב ממעצר. יחד עם זאת, מאחר ובתום 3 חודשים מהיום יש צורך להגיש בקשה חדשה לבית משפט זה, אם משפטו לא יסתיים, תדאג המבקשת לכך ששירותי הרווחה יבררו מצבה של האישה ויחסה למשיב, לאחר שהעידה בבית המשפט ולאור אישור רופא השיניים. תגובתה תוגש לבית המשפט כחלק מהבקשה, אם תוגש כזו.

הבקשה מתקבלת, מעצרו של המשיב מוארך ב90- יום החל מיום 23.7.00 או עד למתן פסק-דין, לפי המוקדם.