בש"פ 5123/98 נחום ניסים נ. מדינת ישראל

הגעתי לכלל דעה, לאחר היסוס, כי ראוי להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

על-פני הדברים ההחלטה היא מוצדקת. העורר, צעיר כבן 18, מסתבך זו הפעם השלישית עם החוק. הפעם הסתבך עם החוק כאשר סיכן באופנוע-ים שבו נהג את חיי המתרחצים, לא ציית לשוטרים ואף תקף אותם.

בשתי הפעמים הראשונות, בית-המשפט לנוער החליט שלא להרשיעו, אך נראה כי העורר לא למד את הלקח.

במקרה זה היו מעורבים בפרשה גם שלושה צעירים אחרים, שותפיו לכתב-האישום, אשר שוחררו בתנאים מגבילים, בעוד שהעורר נעצר עד תום הליכי המשפט. בינתיים חלפו חודשיים, ונראה לי כי בנסיבות העניין, לאור התגובה המיידית המוצדקת שבאה לידי ביטוי במעצרו של העורר, ומתוך רצון שלא לחסום את שיקול דעת בית-המשפט שידון בעניינו, ראוי הוא לשחרר אותו ממעצר בתנאים מגבילים.

אני מקבלת איפוא את הערר ומורה על שחרורו של העורר בתנאים הבאים:

א.מעצר-בית בבית מגוריו ובפיקוח אביו יעקב נחום, החל משעה 18:00 עד לשעה 07:00 בימות השבוע; ומעצר בית בסופי השבוע, החל מיום שישי בשעה 14:00 עד ליום ראשון בשעה 06:00.

ב.הפקדה במזומן על-סך 7,500 ש"ח, וערבות צד ג' על-ידי יעקב נחום בסך 50,000 ש"ח.

ג.נאסר על העורר ליצור קשר כלשהו עם עדי התביעה ועם שותפיו לכתב-האישום.

ניתן בזה צו לעיכוב יציאת העורר מן הארץ. על העורר, אם ברשותו דרכון, להפקידו במשטרה.

והיה והעורר לא יקיים תנאי מן התנאים המפורטים לעיל הוא ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.