בש"פ 5123/99 מחאג'נה איאד נ. מדינת ישראל

זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לעצור עד תום ההליכים את העורר שנגדו הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון לאינוס ומעשה מגונה בנסיבות מחמירות.

ב"כ העורר טוען, שהראיות לכאורה, המבססות את כתב האישום, הן ראיות גבוליות, שלא מצדיקות מעצר עד תום ההליכים.

אני לא מוכן לחוות דיעה על הראיות בשלב הזה. לדעתי, העובדה שמדובר בגרסה מול גרסה אינה אומרת שהראיות גבוליות, אבל בנושא העדפת הגרסה האחת על השניה ידון בית המשפט שידון בתיק. בשלב זה אין ספק שהיה אירוע. גם ברור, שהעורר טוען שהגרסה של המתלוננת מבוססת על טעות, ולא על שקר. היא פשוט הבינה דברים לא נכון והסיקה מכך מסקנות לא נכונות, שבגללן

הדבר הסתיים במאבק, שבעצם היה מיותר. אין לי צורך להעריך את הגרסה הזאת עכשיו. אם העורר יצליח לשכנע את בית המשפט שידון אותו, יכול להיות שיזוכה מן העבירה של ניסיון לאינוס או משתי העבירות. נחה דעתי, עד כמה שהדבר נוגע לשלב הזה, שיש ראיות לכאורה, המבססות עילת מעצר. חזקת המסוכנות בעבירות מסוג זה קבועה בחוק. ב"כ המדינה טוענת, שמעבר לחזקה, צורת ביצוע העבירה במקרה הזה, דהינו שימוש באבן לשם איום ובחנק, מעידים על מסוכנות. המעשים האלה, מבחינה עובדתית, שנויים במחלוקת, שאינני רוצה ואינני יכול להכריע בה.

לזכותו של העורר עומדת העובדה, שאין לו שום עבר פלילי והוא בן 24. בנסיבות כאלה, אני סבור שצריך לשקול חלופת מעצר. הסניגוריה הציעה חלופת מעצר. אני מקבל את ההצעה.

אני קובע, שהעורר ישוחרר בערבותו ובערבות צד ג' של אביו, נשאת מחאג'נה ושל דודו, בלאל מחאג'נה. סכום הערבות הוא 25,000 ש"ח, שמתוכם יפקידו בבית המשפט במזומן או בערבות בנקאית סכום של 5,000 ש"ח.

תנאי מתנאי הערבות הוא שהעורר יהיה במעצר בית מלא משעה 8:00 בערב עד שעה 6:00 בבוקר בכל יום, ואילו בשעות היום הוא יהיה במחיצתם של אחד משני הערבים שהזכרתי, ובכל מקרה אסורה עליו הכניסה לאזור חיפה והקריות. הפרה של תנאי ערובה אלה יהיה בה משום הפרת הערבות. מותר לעורר להיכנס לחיפה לצורך פגישה עם עורך הדין שלו, ובלבד שיודיע מראש למשטרת עירון על נסיעתו ולכמה זמן הוא נוסע.

סידורי השחרור בערובה יסודרו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה. עד לסידורם תשאר בעינה החלטת בית המשפט המחוזי.