בש"פ 5127/97 אנטשף אלכסנדר נ. מדינת ישראל

1.נגד העורר הוגש לבית משפט השלום בצפת כתב אישום (פ 2355/97), בו מיוחסות לו עבירות החזקת סם (קנאביס) שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים לעישון, החזקת רכוש גנוב, אספקת סם (קנאביס) לאחרים בשתי הזדמנויות וגידול סם (קנאביס). ברשותו של העורר נתפסו בשתי הזדמנויות כ- 20 גרם קנאביס.

עם הגשת כתב האישום, נתבקש מעצרו עד תום ההליכים. בפתח הדיון בבקשה ביקש העורר לשחרר את סניגורו (הממונה) והודיע לבית המשפט כי הוא "מעדיף לייצג" את עצמו. הסניגור לא התנגד ובית המשפט נעתר לעורר ושחרר את הסניגור.

העורר אינו דובר עברית והדיון התקיים בעזרתו של מתורגמן מאנגלית.

בתום הדיון הורה בית משפט השלום על מעצרו של העורר עד תום ההליכים; וערר שהגיש העורר כנגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי בנצרת נדחה. מכאן הערר שלפני.

2.היום התייצבו בפני בא כח התביעה ועו"ד אסכנדר מנצרת והודיעו לי כי הגיעו לכלל הסכמה, לפיה ניתן לשחרר את העורר בערובה ל"מעצר בית" בדירתה של הגברת שעמה הוא חי על פי הסכם נישואין מזה כשמונה שנים; כאשר התנאים המגבילים סכום הערובה וצורתה יקבעו בדיון שיתקיים בבית משפט השלום בצפת.

אכן, ככלל, נאשמים החשודים בהפצתם של סמים מסוכנים מוחזקים במעצר עד תום ההליכים, מכוחה של "חזקת מסוכנות" הנגזרת מעיסוקם, לפיה אם ישוחררו בערובה - יחזרו לסורם. חזקה זו ניתנת, כמובן, להפרכה; ונראה כי בכך - ובמצב בריאותו הקשה של העורר - הבסיס להסכמה שאליה הגיעו בעלי הדין.

3.לאחר האמור לעיל, הנני מקבל את הערר; ומורה על החזרת הדיון לבית משפט השלום בצפת, לצורך שחרורו של העורר בערובה ל"מעצר בית" בתנאים שיקבע בית משפט לאחר שישמע את טיעוני הצדדים.

4.המזכירות מתבקשת להעביר העתק ההחלטה לאלתר - בפקס - לנשיא בית משפט השלום במחוז הצפון ולמזכיר הראשי של בית משפט השלום בצפת, לקביעת מועד מוקדם ככל האפשר לדיון בתנאי שחרורו של העורר בערובה כאמור לעיל.