החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5130/09 מדינת ישראל נ. יורי בנצלוב

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נדרש לבקשת המדינה להארכת מעצרו של משיב שהואשם בשוד, לאחר שחלפו תשעה חודשים מהגשת כתב האישום ונשמעו שמונה עדי תביעה. נקבע כי המעשים המיוחסים קשים וכי כל עוד לא ישולב המשיב בטיפול גמילה, קיימת סכנה לציבור. הבקשה התקבלה והמעצר הוארך בתשעים ימים או עד מתן פסק הדין, לפי המוקדם.

העובדות

למשיב יוחסה עבירת שוד בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בסוף חודש ספטמבר 2008, על רקע טענה כי תקף אדם מבוגר ממנו וגנב כספו שמשך זמן קצר קודם מכספומט. שמיעת הראיות החלה במרץ 2009 ונשמעו שמונה עדי תביעה, והתיק נקבע להמשך ביולי 2009. המדינה עתרה להארכת מעצרו, והמשיב התנגד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים בשל משך ההליך והסכנה הנשקפת ממנו לציבור?

הלכות

  1. 1

    כל עוד המשיב אינו משולב במסגרת טיפולית לגמילה, עלול הוא לסכן את הציבור בהתהלכו חופשי, ועל כן יש להיעתר לבקשת הארכת המעצר

    ״כל עוד לא ישולב במסגרת טיפולית לגמילה, עלול המשיב לסכן את הציבור כאשר הוא מתהלך חופשי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • סעיף 62
  • שוד
  • גמילה
  • מסגרת סגורה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

5130/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

יורי בנצלוב

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק

סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

א' בתמוז התשס"ט (23.6.09)

בשם המבקשת:

עו"ד אבי וסטרמן

בשם המשיב:

עו"ד אכרם חסונה

החלטה

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בסוף חודש ספטמבר 2008, יוחסה למשיב עבירת שוד, לאחר שנטען כי הוא תקף אדם מבוגר ממנו הוא גנב כסף שמשך זמן קצר קודם מכספומט.

שמיעתן של הראיות החלה בחודש מרץ 2009, ועד כה נשמעו 8 עדי תביעה. התיק נקבע להמשך לחודש יולי 2009, ועתה, משחלפו תשעה חודשים מאז הוגש כתב האישום, עותרת המדינה להארכת מעצרו של המשיב מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. לבקשה זו מתנגד בא-כוח המשיב.

המעשים אשר יוחסו למשיב קשים הם, וככל שיוכחו יהיה בהם כדי להצביע כי עניין לנו עם מי שנשקפת ממנו סכנה רבה לציבור. אפשר שמקור הרע מצוי בהתמכרותו הממושכת של המשיב לטיפה המרה, ואפשר שמקור הרע מצוי במקום אחר, אולם עובדה אחת נותרת בעינה, לאמור, כל עוד לא ישולב במסגרת טיפולית לגמילה, עלול המשיב לסכן את הציבור כאשר הוא מתהלך חופשי. נדמה כי לא אפריז אם אניח כי המשיב היה ער לנטייתו לאלכוהול, ועל כן, וככל שכוונות הגמילה שלו היו כנות, אתה מצפה שהיה יזום פנייה לקבלתו של טיפול קודם לביצועה של העבירה ולא לאחריה. משלא נהג כך, נראה כי הגמילה בנסיבות אלו חייבת להתבצע במסגרת סגורה, ומותר להניח שעל כך ייתן בית המשפט המחוזי את דעתו בבוא השעה, ככל שהמשיב יורשע בעבירה שיוחסה לו.

לסיכום, נראה כי אין מנוס מלהיעתר לבקשת המדינה, וכל שנותר לקוות הוא כי בית המשפט המחוזי והצדדים, יעשו כל מאמץ כדי להביא את משפטו של המשיב לסיומו המהיר.

אי-לכך, מוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים או עד למתן פסק הדין בת"פ 8235/08 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, א' בתמוז התשס"ט (23.6.09).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כל עוד המשיב אינו משולב במסגרת טיפולית לגמילה, עלול הוא לסכן את הציבור בהתהלכו חופשי, ועל כן יש להיעתר לבקשת הארכת המעצר