בש"פ 5154/03 אילן גפני נ. מדינת ישראל

חלקו של העורר בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה בת.פ. 153/03, הינו מצומצם בהשוואה לחלקם של שנים עשר הנאשמים האחרים בתיק. על פי הנטען, העורר הינו שותפו לעסקים של אחד מבני משפחת חמד. באחד הימים נסע העורר עם נאשם מס' 1, חאתם חמד, לשכונת ג'ואריש ברמלה, שם פגשו במי שעתיד לשמש עד תביעה, ריפעת ג'ארושי. חאתם ביקש לקנות מריפעת רובה, ובהמשך נסעו השניים לפרדס סמוך, שם הוצג הנשק בפני חאתם, וזה אף ניסה אותו בירי חי. השניים נדברו כי לאחר מספר ימים יבוא שליח מטעמו של חאתם, אשר יוביל את הרובה ליעדו בנצרת.

ריפעת ג'ארושי טען בחקירתו, כי "השליח" היה לא אחר מאשר העורר, שגם נכח בעת שהנשק נמסר לידי בני משפחת חמד. מנגד, טען בא-כוח העורר, עו"ד גלעד, כי אמינות גרסתו של ריפעת מפוקפקת, הואיל וככל הנראה החליט להפליל את העורר לאחר שהחוקרים טענו בפניו כי העורר הקדים והפלילו.

את האפשרות הזו שהעלה עו"ד גלעד לא הייתי ממהר לשלול, אך מקומה להתברר במהלך המשפט, בעוד שבשלב זה של ההליכים, די בגרסתו של ריפעת כדי לענות אחר דרישת "הראיות-לכאורה", שהיא תנאי ראשון לדיון בבקשה למעצרו של נאשם עד תום ההליכים. עם זאת, ראוי להבהיר כבר עתה, כי עדותו של ריפעת אינה עומדת לבדה, והיא זוכה לחיזוק מפיו של עד תביעה אחר, עאסם עודה. עד זה מסר בהודעה מיום 4.5.03, כי נכח בעת שריפעת ג'ארושי והעורר הגיעו ברכבו של האחרון לנצרת, והוא אף ראה את העורר מוסר מבעד לחלון הנהג לפארס חמד (נאשם 2), את מה שעאסם הגדיר כ"משהו עטוף בשק בצבע חום, משהו ארוך באורך 80 עד 90 ס"מ". תיאור זה דומה לדברים שנשמעו מפיו של ריפעת ג'ארושי בחקירתו, ועל כן יש בעדותו של עאסם כדי לערער את השגותיו של העורר כנגד אמינות גרסתו של ריפעת.

חרף כל האמור, סבר בית המשפט המחוזי כי מעצרו של העורר אינו תרופתו היחידה, והוא החליט להסתפק בחלופה של מעצר בית. הערר שבפני מופנה כנגד הגבלת חירותו של העורר, הואיל ועל פי השקפתו של בא-כוחו, מעצר הבית אינו משרת מטרה כלשהי, אדרבא, הוא מכביד על שולחו, פוגע בעסקיו, ומונע ממנו מלקבל טיפול רפואי לו הוא זקוק.

האזנתי ברוב קשב לטענותיו של בא-כוח העורר, ועיינתי בנימוקים שבכתב, אך לא מצאתי מקום ללכת לקראת העורר מעבר למה שעשה בית המשפט המחוזי. קנייתו של נשק על ידי אדם ממי שלא הוסמך כחוק למכור אותו, יש בה כדי להצביע על הקונה כמי שייעד את הנשק למטרות פליליות. זאת ועוד, פעולת קניה שכזו מתבצעת בדרך כלל במסתרים והרחק מעינם הבולשת של זרים, ועל כן חשובה בעיני העובדה כי חאתם בחר בעורר דווקא כדי שילווה אותו בנסיעתו לריפעת ג'רושי, והוא חזר ובחר בו לאחר מספר ימים כדי להוביל את ריפעת עם הנשק מרמלה לנצרת. בעובדות אלו יש כדי ללמד לא רק על מעורבותו של העורר בפלילים, אלא גם על מידת האמון לו זכה מבני משפחת חמד. ולא למותר לציין, כי ימים ספורים לאחר אותה שליחות שביצע העורר, שימש אותו רובה לביצוע רצח. מכאן דעתי, שגם אם אין בידי המשיבה ראיות למעורבות מעמיקה יותר של העורר במעשיהם של הנאשמים האחרים, די במה שהיה מעורב בו כדי ללמד על הסכנה הנשקפת ממנו לשלום הציבור.

העולה מכל האמור הוא שבנסיבות המתוארות היו ההגבלות אשר הטיל בית המשפט המחוזי על תנועותיו של העורר במקומן, ועל כן לא ראיתי לשנות מהן. עם זאת, נטען בפני כי העורר זקוק לטיפול בתחום בריאות הנפש, ונראה לי כי לצורך כך אין הצדקה לחייב את בעלי המקצוע המטפלים בו להטריח את עצמם לביתו. על כן, ובכפוף שמעצר-הבית נותר על כנו, יהיה העורר רשאי לצאת מביתו כדי לפגוש את הפסיכולוג המטפל בו, בימים ראשון (בין השעות 18-16), ושלישי (בין השעות 13.30-11.30). העורר יהיה ראשי לקבל גם את הטיפול הפסיכיאטרי הדרוש לו, ומאחר ואין מדובר במועד מוגדר, תתואם יציאת העורר לטיפול זה בין בא-כוח העורר למשיבה.