בש"פ 5168/19 לשכת עורכי הדין נ. מנהל בתי משפט

לאחר שעיינתי בתגובה מטעם המבקשת, הגעתי לכלל דעה כי יש להורות על מחיקת ההליך שבכותרת על הסף, בהיעדר זכות שבדין למבקשת להגשתו.

כפי שאף עולה מתגובת המבקשת, לשון סעיף 78א(ג)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט או החוק ) היא ברורה ומאפשרת רק למי שהוא "בעל דין" בהליך שהועבר מבית משפט אחד למשנהו להגיש למנהל בתי המשפט בקשה לעיון חוזר בהחלטתו להעברת הליך (הניתנת מכוח סמכותו של מנהל בתי המשפט לפי סעיף 78א(א) לחוק). כפועל יוצא מכך, רק מי שהוא "בעל דין" בהליך שהועבר כאמור, רשאי להגיש ערעור על החלטה של מנהל בתי המשפט בבקשה לעיון חוזר (מכוח סעיף 78א(ג)(3) לחוק). למבקשת – לשכת עורכי הדין – אשר אינה צד להליכים מושא החלטת מנהל בתי המשפט, אין זכות שבדין לפנות למנהל בתי המשפט בבקשה לעיון חוזר מכוח הוראות סעיף 78א(ג)(1) לחוק וממילא אין לה זכות שבדין להגיש ערעור מכוח הוראות סעיף 78א(ג)(3) לחוק.

הפרשנות שהציעה המבקשת לפיה יש לראותה "כנציגתם הלגיטימית של כל 'בעלי הדין'" באופן המאפשר לה להגיש ערעור כאמור, לא רק שאינה מתיישבת עם לשונו הברורה של ההסדר הקבוע בסעיף 78א(ג) לחוק בתי המשפט, היא אף אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו – מתן אפשרות לבעל דין הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל בתי המשפט (לפי סעיף 78א(א) לחוק) להביא טענותיו בדבר הפגיעה הקונקרטית הצפויה בעניינו לפני מנהל בתי המשפט (סעיף 78א(ג)(1) לחוק), ולאחר מכן לפני נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך (סעיף 78א(ג)(3) לחוק) (ראו והשוו: עע"מ 7064/03 "אדם טבע ודין" - אגודה ישראלית לשמירה על הסביבה נ' שקל , פ"ד נח(1) 913 , 918-917 (2003)).

אשר על כן, ובהיעדר זכות שבדין למבקשת להגיש את הליך שבכותרת, אני מורה על מחיקתו על הסף.