בש"פ 5172/99 מרדכי אלמקייס נ. מדינת ישראל

ככלל, וכך נקבע בפסיקה עקיבה וממושכת, הפועל במסגרת כנופיה שעיסוקה בגניבת רכב מסכן את שלום הציבור. במובן זה, שעשוי הוא להמשיך במעשיו אם ישוחרר ממעצרו.

כזה הוא המקרה שבפנינו, שבו מיוחסות לעורר עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת רכב, קבלת רכב גנוב, מסירת הודעה כוזבת על עבירת פשע גניבה על-ידי עובד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. זאת ב13- אישומים.

טענתו העיקרית של העורר היא, ששותפו לכתב-האישום שוחרר ממעצר על-פי הסכמת התביעה.

זו היא טענה נכבדה. דא עקא, שהשחרור נעשה במסגרת עסקת-טעון, בגידרה הודה השותף בעבירות שיוחסו לו ושוחרר, בעודו ממתין לגזר-דינו.

טיבה של עסקת-הטעון אינו ידוע לי, אך יש בה כדי להבחין בין עניינו של השותף לבין עניין העורר.

הערר נדחה.