בש"פ 5179/98 דמיאן פקוביץ' נ. מדינת ישראל

העורר מואשם בשלוש פרשיות: הנחת ראש חזיר על גבי קבר בבית הקברות המוסלמי הישן בנשר, הצתת משרדי תנועת "דור שלם דורש שלום" בירושלים, וקשירת קשר עם הראל הרשטיק, שיזם רעיון לידוי ראש חזיר ובפיו קוראן לרחבת הר הבית באחד מימי הרמדאן. הוא נעצר עד תום הליכי המשפט. עררו לבית-משפט זה נדחה על-ידי השופט קדמי, לאחר שנקבע כי מסוכנותו של העורר נלמדת מהתנהגותו בשתי הפרשיות הראשונות, ומתחזקת מן ההתלהבות שבה הסכים להשתתף בקשר בפרשיה השלישית.

העורר הגיש בקשה לעיון חוזר, בטענה כי מחומר הראיות שהגיע לידיו מאוחר יותר התברר לו כי הרשטיק פעל כסוכן מדיח מטעם שירות הבטחון הכללי. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה. אף הערר שהגיש נדחה. וכך נכתב בהחלטה שניתנה מפי השופט חשין:

...יש לחלק את פרשת המגעים בין העורר לבין הרשטיק לשני חלקים: החלק שלפני המגע שנוצר בין הרשטיק לבין אנשי השירות, והחלק שהיה לאחר שנוצר אותו מגע. אכן, לעניין החלק השני לא תוכל המדינה לטעון כי באותה עת נתהווה קשר (קונספירציה) בין העורר לבין הרשטיק, ולו מן הטעם שלקשר נדרשים למיצער שניים שנועדו ובאותה עת לא היו שניים. ואולם, לא זו בלבד שיש בידי המדינה ראיות עצמאיות לאשר עבר בין העורר לבין הרשטיק בשלב הראשון, אלא שהקשרים בין השניים בשלב השני עשויים להעיד על אשר עבר ביניהם בשלב הראשון. על כל אלה אוסיף ואזכיר את טיעוניה של המדינה - לעת הערר הראשון - כי את עיקר גירסתה סומכת היא על דברים שאמר העורר עצמו; על דברים שאמר אחד בשם פולק ועל מעשים שהעיד עליהם; וכן על דברים שאמר אחד בשם אליעזר פאפו. בניגוד לאלה, כך טענה המדינה, אין היא מייחסת מישקל רב להקלטת דבריו של הרשטיק.

העורר פנה בשנית בבקשה לעיון חוזר לאחר שכחלוף חודש מדחיית עררו הגיעו לידיו שני מכתבים שכתב הרשטיק לשירות הבטחון הכללי לאחר הגשת כתב-האישום נגד העורר, מהם עולה כי מלכתחילה, אף לפני שהתקשר עם שירות הבטחון הכללי, לא התכוון לקשור קשר פלילי עם העורר.

גם הפעם נדחתה הבקשה. נפסק, כי הערכת גירסותיהם של הרשטיק והעורר אינה עניין לעיון חוזר.

מכאן הערר.

בדומה לבית-המשפט המחוזי, אף אני סבורה כי דברי הרשטיק - שאין חולק כי בעת שקשר את הקשר הפלילי עם העורר פעל על דעתו וביוזמתו - בנוגע לכוונותיו, אינן מקימות עילה לעיון חוזר. שכן, הן אינן פוגעות בעוצמתן הלכאורית של הראיות המפלילות נגד העורר. כפי שהבהיר השופט חשין בהחלטתו, האישום השלישי איננו מבוסס על עדות הרשטיק, כי אם על מערכת ראיות אחרת, ובכללה דברי העורר.

לא זו אף זאת. מהחלטת השופט קדמי עולה כי שתי הפרשיות הנוספות שמעורב בהן העורר - אשר אין חולק על התשתית הראייתית שביסודן - מלמדות לעצמן על מסוכנותו של העורר.

אשר-על-כן, אני דוחה את הערר.