בש"פ 5180/19 פלוני נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר ) שהאריך בשנה את צו הפיקוח שהוטל על העורר מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק הפיקוח ). בעברו של העורר הרשעה קודמת משנת 2005 בעבירת מין, כאשר על רקע שתיית אלכוהול פגע בקטינה וביצע בה מעשים מגונים. הרשעה נוספת נסבה על עבירות מין בקורבן במהלך פגישת היכרות ראשונה.

המגבלות השנויות במחלוקת הינן איסור הימצאות עם קטינות שאינן בנות משפחה ושתיית אלכוהול. בא כוח העורר עמד על הירידה במסוכנותו של העורר לפי הערכת מסוכנות לדרגה בינונית ועל הפגיעה בעיסוקו כפועל יוצא מהמגבלה, בכל האמור בשהות עם קטינים;

ועל היעדר התייחסות לשתיית אלכוהול בהערכת המסוכנות, באופן שניתן ללמוד ממנו לטענתו על היעדר צורך במגבלה גורפת זו.

באת כוח המדינה ביקשה להשאיר את המגבלות על כנן, נוכח הזיקה ביניהן לעבירות מין קודמות בהן הורשע העורר; בהינתן תכליותיו של חוק הפיקוח; ובשים לב לכך שמדובר בתקופה מוגבלת של פחות משנה עד פקיעת הצו האמור.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי עילה להתערבות ערכאת הערעור. הפגיעה בחופש העיסוק של העורר היא מידתית ומוגבלת, ונועדה לתכלית ראויה; ולפי התרשמותי אין בה כדי למנוע עיסוק רציף של המערער בתחום השיפוצים, שהוא מקור פרנסתו בשלב הנוכחי. גם למגבלה בדבר שתיית אלכוהול (שאינה חלה על כוס קידוש) יש זיקה לעבירה שבה הורשע העורר, והיא מלמדת על כך שבענייננו הסרת חסמים שהיא פועל יוצא של שתיית אלכוהול, אף יצאה בעבר מהכוח אל הפועל.

מביע אני תקוותי כי העורר ימשיך בחיים נורמטיביים ועם פקיעת צו הפיקוח נושא הערר יוכל להמשיך בחייו החדשים.

הערר נדחה אפוא.