בש"פ 5200/01 עוזי בכר נ. מדינת ישראל

1.לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט צ. סגל), שהורה על מעצרם של העוררים (ואחרים) עד תום ההליכים. כתב האישום בכללותו עוסק בפרשיות מסועפות של יבוא ויצוא של סמים ומכירתם. לעוררים עוזי בכר (נאשם 2) ואייל ברכה (נאשם 5) יש, לטענת המאשימה, חלק באותה מסכת מורכבת. הראיה המרכזית בפרשה זו היא עדותו של עד מדינה, נבון שמו.

2.באישום השני נטען כי עוזי בכר

יחד עם נבון ואחרים קשרו קשר לייבא כ150,000- כדורי אקסטזי מאירופה לארה"ב דרך קנדה. לשם קידום הקשר רכשו 150,000 כדורי אקסטזי בבלגיה, החביאו אותה בתוך רגלי ארבעה שולחנות אותם שלחו לקנדה לאדם בשם חן, כדי שיעביר אותם לניו-יורק לשם מכירתם. משחלף זמן והשולחנות לא הועברו מקנדה לארה"ב, נפגשו נבון, בכר ואחר באזור תל אביב והוחלט כי נבון ומעורב אחר שאף הוא נאשם- סויסה שמו- יישלחו לקנדה לסייע בהעברת השולחנות.

3.באישום השלישי נאשם עוזי בכר בכך שהצטרף לקשר שקשרו נבון ואחרים למכירת כדורי אסקטזי בארה"ב. לקידום הקשר נשלח בכר לאמסטרדם ונפגש עם אחרים. הוא שכר חדר במלון אליו הביא כ94,000- כדורי אקסטזי והחביא אותם בתוך אורגן חשמלי .

4.האישום הראשון עוסק ב300,000- כדורי אקסטזי שנרכשו באירופה ויובאו ארצה על ידי נבון ואחרים. על-פי הנטען, ביקש נבון מסויסה, לסייע בהפצת הסמים, ואייל

ברכה סייע לסויסה בהפצת כמויות גדולות של סם, אותם קיבל מנבון.

5.המחלוקת מתמקדת בשאלה אם גרסתו של נבון מהווה ראיה לכאורה נגד העוררים כנדרש לצורך מעצר. עם נבון נעשתה עסקת טיעון לפיה יתבקש מאסרו לתקופה של 5 שנים והוא הסכים לכך. בגירסאותיו שני שלבים: קלטות של שיחות שהוקלטו עמו לפני שחתם על הסכם להיות עד מדינה, ועדויות מפורטות בכתב שמסר אחרי החתימה.

6.ב"כ העוררים העלה בעררו שתי טענות מרכזיות בעניין עדותו של נבון: האחת - מה שמוסר נבון בעניינם של העוררים הוא, לטענתו, עדות שמיעה, ועל כן דבריו לא יהיו קבילים כראיה במשפט ואין הם בגדר ראיה לכאורה; השניה - מן השיחות המוקלטות עם נבון עולה, לטענתו, שהחוקרים הם ששמו בפיו של נבון אינפורמציה נגד העוררים.

7.עיינתי בראיות הנוגעות לעוררים שהצדדים ביקשו ממני לעיין בהן, והגעתי לכלל מסקנה שיש לדחות את העררים.

הטענה בעניין עדות שמיעה

8.עיינתי בהקלטות ובהודעותיו של נבון. אכן, יש בהודעות, בנשימה אחת, עדויות ישירות על דברים הידועים לנבון מכלי ראשון, ועדויות שהן בהכרח עדויות שמיעה כגון: דברים שסיפר סויסה לנבון בעניינו של ברכה. ישנם גם דברים שבשלב זה לא ברור אם הם עדות שמיעה או עדות ישירה. הנחתי עצמי, בבדיקת ההודעות, לבחון אם יש עדויות ישירות, של דברים הידועים לנבון מידיעה אישית, כגון מפגשים בהם נטל הוא עצמו חלק ובהם סוכמו דרכי פעולה. כן ניתן להביא בחשבון בשלב זה דברים שאמרו לו, לדבריו, העוררים עצמם. מה שאמרו העוררים הוא בגדר גרסאות נאשמים מחוץ לכותלי בית המשפט, הקבילים כראיה כחריג לכלל האוסר הבאת עדויות שמיעה. לאחר שהנחתי עצמי באופן זה מצאתי כי "הגרעין הקשה" בהודעותיו של נבון, ביחס לשני העוררים, הוא של דברים הידועים לו, בבירור, מידיעה אישית, או דברים ששמע מהנאשמים. הדברים שברור כבר בשלב זה שהם קבילים כראיה מצביעים על מעורבות עמוקה של העוררים בפרשיות המיוחסות להם.

9.עוזי בכר מכונה בעדויות, לעיתים "קוקו". נבון סיפר בהודעותיו על עיסקה בעניין סמים שאמורים היו לעבור לארה"ב. הוא, עוזי בכר (ואחרים) הצטרפו לעיסקה. השניים (ואחרים) התכנסו לדון בעניין כשהמשלוח התעכב; עוזי בכר דיבר טלפונית עם אחד המעורבים מטלפון ציבורי לחו"ל, ואחר כך מסר את הטלפון לנבון. עוד סיפר כי נפגש עם בכר ואחרים באמסטרדם ובכר הבטיח לארגן כסף כדי שיוכלו לשלוח בלדר עם אקסטזי מהולנד לארה"ב, אך העיסקה בסופו של דבר "נפלה". במקרה אחר נסע עם בכר לאמסטרדם והם שכרו חדר במלון. עוזי ואחר הגיעו לחדר עם כדורי אקסטזי, ועוזי והאחר הכניסו את הכדורים לתוך אורגן חשמלי . לראיות אלו מתווספות ראיות בעניין "קורותיו" של אותו אורגן חשמלי.

10.נבון היה מעורב, עוד לפני שהכיר את ברכה, ברכישת כמות גדולה של אקסטזי שיובאה ארצה. נבון היה מעוניין למכור את הסם. בכך עסק סויסה שהכיר לו גם את אייל ברכה . נבון מספר על הצעתו של אייל ברכה בנוכחותו ובנוכחות סויסה להיות שותפים בעסקי הסם בחלקים שווים; על בקשה של ברכה שהוא (נבון) ייתן לו כדורי סמים מהמחסן בו היו מאוחסנים; על שיחות טלפון

שניהל מהולנד עם ברכה בעניין חובותיו של זה האחרון בעסקי סמים; על כך שברכה קבל באוזניו על כך שכדורים מסוימים שקיבל היו מלוכלכים בסולר; ועוד ועוד. הוא סיפר גם על פרטי ההתחשבנות בינו ובין סויסה וברכה, ועל

"בוררות" שהתקיימה בעניין חובות כבדים שחב לו אייל כתוצאה מן העיסקה. נכון הוא שנבון מוסר בקטע מעדותו שאת הכדורים מסר פיזית לסויסה, אך ברכה לא היה דמות עלומה שעליה ידע רק מפי סויסה. היו לו, כמתואר, מגעים ישירים עם העורר בעסקי הסמים.

הטענה בעניין שתילת אינפורמציה באמצעות החוקרים

11.כשהפך נבון עד מדינה הוא סיפר את סיפוריו כמעיין המתגבר, ברצף ובשטף. לפני שהפך עד מדינה אכן דבריו לעיתים היו מקוטעים. דברים שעליהם סיפר לימים בהודעות ברצף היו "מגומגמים", אם כי חלק מהסיפורים מפורטים בקלטות יותר מאשר בהודעות. הסניגור טוען, למשל , שעניין האורגן החשמלי הושם בפיו של נבון. ולא היא: ראיות שניגבו במונטריאול שבקנדה ובארץ, ועוד לפני שהפך נבון עד מדינה מאמתות בבירור את הקשר של נבון לאותו אורגן חשמלי שהגיע לשדה התעופה במונטריאול. זהו אותו אורגן שעוזי בכר מלא במו ידיו, לדברי נבון, בכדורי אקסטזי באמסטרדם. הזכרתי את האורגן כדוגמא בלבד. אף אם נבון התחמק, לכאורה, בשלב הראשוני לפני שהפך לעד מדינה, הודעותיו לאחר שקיבל סטטוס זה אינן נראות כניזונות מפי אחר. סיפוריו מלאים, מפורטים ונתמכים בראיות חיצוניות .

סיכום ביניים

12.הבאתי, בכוונת מתכוון, דברים מקוטעים מההודעות, כדי להראות שנבון מספר מידיעה אישית על מעורבותם של שני הנאשמים בעסקי סחר בסמים, בין בארץ ובין בחו"ל. די בכך לפי המבחנים המקובלים בנושא קיומן של ראיות לכאורה. אין נפקא מינה אם חלק מהדברים המתוארים על ידו הם בגדר עדות שמיעה. עיון בראיות בכללותן מצביע על כך שנבון אינו זקוק למידע מפי החוקרים בעניין מה שסיפר.

שמירה על זכות השתיקה

13.שני הנאשמים שמרו (בעיקרו של דבר) על זכות השתיקה. זו, כמובן, זכותם. אך שתיקה זו מחזקת את הודעותיו של נבון. אם כל הנטען כנגדם הוא עלילה, מדוע לא ינסו להפריכה? מדוע לא יענו על שאלות?

הקלטת בין ברכה וסויסה

14.ברכה וסויסה הופגשו בניידת משטרה והוקלטו בסתר. נראה, לכאורה, כפי שציין כבוד השופט סגל, שהם עשו זה לזה סימן לשתוק. עו"ד הלוי חולק על פרשנות זו של הקלטת. צפיתי בקלטת. אף אם נפרש את התנועות שנעשו בתחילת הנסיעה המשותפת לטובת השניים (ולא כך נראה לכאורה) - כל ההתנהגות בניידת נראית, לכאורה, מלאכותית. שיחתם של נבון ברכה וסויסה כוללת צעקות חוזרות ונישנות בעניין "עלילה" (אגב ניבולי פה חוזרים ונשנים). אין זו שיחה טבעית וקולחת, ויש יסוד למחשבה שהשניים הבינו שהם מוקלטים. במקרה הנוח ביותר לשניים הקלטת היא "ניטרלית". בוודאי שאין בה כדי לתמוך בגרסת חפות של ברכה.

סיכום

15.לא הזכרתי אלא מקצת הראיות שהונחו לפני. די במה שסקרתי כדי לאשש את מסקנת הערכאה הראשונה בעניין קיום ראיות לכאורה נגד שני העוררים. משנמצא שיש ראיות כאלה, אין מקום לשחרורם של המערערים. בכגון דא אין מקום לתחליף מעצר. אני דוחה , איפוא, את הערר.