החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5210/09 מדינת ישראל נ. יוסף מחאמיד

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הורה על הארכת מעצרו של המשיב המואשם בפציעה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין ותקיפה, בתשעים ימים. נקבע כי למרות קצב ההליכים האיטי, ההליך הגיע לשלב מתקדם, וכי מסוכנות המשיב ומפרת תנאי השחרור מצדיקות את המעצר. הבקשה התקבלה.

העובדות

המשיב עומד לדין בגין פציעה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין ותקיפה, בעקבות ויכוח שהתגלע ביום 2.4.08. המשיב הופר תנאי שחרור לתנאי מעצר בית ונעצר עד תום ההליכים. שמיעת הראיות החלה בפברואר 2009 והתביעה סיימה להשמיע את עדיה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים נגדו בשל מסוכנותו ועברו הפלילי, אף שההליכים מתנהלים באיטיות?

הלכות

  1. 1

    כאשר ההליך הגיע לשלב מתקדם וניתן לסיים את המשפט בזמן קצר, וכאשר קיימת מסוכנות הנלמדת ממעשי המשיב ומהפרת תנאים מגבילים בעבר, יש להיעתר לבקשת הארכת המעצר.

    ״התמונה המצטיירת היא אפוא כי אף שההליכים בעניינו של המשיב אינם מתנהלים בקצב הרצוי, הם הגיעו לשלב מתקדם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מסוכנות
  • פציעה בנסיבות מחמירות
  • החזקת סכין שלא כדין
  • תקיפה
  • מעצר בית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

5210/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

יוסף מחאמיד

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

ח' בתמוז התשס"ט (30.06.09)

בשם המבקשת:

עו"ד אליעד וינשל

בשם המשיב:

עו"ד אבי דובין

החלטה

המשיב עומד לדין בפני בית משפט השלום בחדרה באשמת ביצוען של שלוש עבירות: פציעה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין ותקיפה. נטען כי בעקבות ויכוח שנתגלע בינו לאדם אחר ביום 2.4.08 באום-אל-פחם, נגח המשיב פעמיים בפניו של יריבו, ואחר כך שלף סכין ודקר אותו לכל רוחב פניו.

כתב-האישום הוגש לבית המשפט בתאריך 10.4.08, ועמו בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. בקשה זו נדחתה, ובחודש ניסן התשס"ח (מאי 2008) הורה בית המשפט לשחרר את המשיב למעצר בית. ברם, המשיב נמצא מפר את תנאי השחרור, ועל כן הוחלט, בחודש תשרי התשס"ט (23.10.08), לשוב ולשימו במעצר, הפעם עד תום ההליכים.

שמיעתן של הראיות החלה בחודש שבט התשס"ט (פברואר 2009), ולאחרונה סיימה התביעה להשמיע את עדיה. בשלב זה חזר הסנגור על בקשה קודמת שהגיש להשתחרר מהייצוג, ובית המשפט דחה את הדיון כדי לאפשר למשיב להסתייע בסנגור אחר.

התמונה המצטיירת היא אפוא כי אף שההליכים בעניינו של המשיב אינם מתנהלים בקצב הרצוי, הם הגיעו לשלב מתקדם, וככל שההגנה תהיה ערוכה להמשך הדיון, ניתן יהיה לסיים את המשפט בתוך זמן קצר. מנגד, ניצבים מעשיו של המשיב ועברו הפלילי, ואלה מעידים על מסוכנותו. אם תוסיף לכך את העובדה שהמשיב לא הקפיד לקיים בעבר תנאים מגבילים בהם הותנה שחרורו, שוב אין מנוס מן המסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה.

אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 1.7.09 או עד למתן פסק-הדין בת.פ. 1402/08 של בית המשפט השלום בחדרה, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, ח' בתמוז

התשס"ט (30.06.09).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר ההליך הגיע לשלב מתקדם וניתן לסיים את המשפט בזמן קצר, וכאשר קיימת מסוכנות הנלמדת ממעשי המשיב ומהפרת תנאים מגבילים בעבר, יש להיעתר לבקשת הארכת המעצר.