בש"פ 5214/18 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה שהוכתרה בכותרת "ערר על החלטה בעניין גילוי חומר חקירה לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982". ההחלטה בה מדובר ניתנה ביום 19.6.2018 על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת תפ"ח 250-09-16 (להלן: "התפ"ח" ), על ידי הרכב שכלל את סגן הנשיא יורם נועם - אב"ד, ואת השופטים רבקה פרידמן-פלדמן ו אלי אברבנאל . בהחלטה האמורה נקבע כי את הבקשה יש לסווג כבקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי (ולא כבקשה לפי סעיף 74 לחוק הנ"ל), וכי דינה להידחות, כאשר הנימוקים לכך יינתנו במסגרת גזר הדין.

2.

בתמצית, הרקע העובדתי לבקשה הוא כדלהלן: נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות מין בקטין, שהוא קרוב משפחתו. בעקבות דין ודברים עם המשיבה הגיע העורר להסדר טיעון, במסגרתו הודה בביצוע עבירות של ניסיון למעשה סדום בקטין בן משפחה ומעשים מגונים בקטין בן משפחה. לאחר הכרעת הדין, ובטרם נשמעו הטיעונים לעונש, נודע לבא כוח העורר כי הוגש כתב אישום נגד אדם אחר, המייחס לו עבירות מין ביחס לאותו קטין. בא כוח העורר פנה למשיבה, בבקשה כי יתאפשר לו לעיין בכתב האישום האחר, ונענה בשלילה. בעקבות זאת הוגשה בקשה להרכב הדן בתיק התפ"ח לקבלת כל חומר החקירה הנוגע לכתב האישום האחר. הבקשה נדחתה, ועל החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, ובחומרים שגילוים התבקש, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערר באופן חלקי, וזאת מהנימוקים הבאים:

א.

מהמסמכים שלפניי לא ברור אם הבקשה הוגשה במסגרת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, כפי שטוען העורר, או שיש לראות בה כבקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, כפי שסבורה המשיבה וכפי שקבע בית המשפט קמא. לעניין זה עשויה להיות חשיבות דיונית, שכן זכות ערר קיימת רק על החלטה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, בעוד שעל החלטה לפי סעיף 108 יש זכות ערעור רק בתום ההליך (על מכלול ההבחנות בין ההליכים ראו בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר (23.1.2014); בש"פ 8815/15 סעד נ' מדינת ישראל (10.5.2016) (להלן: "עניין סער" )). ואולם, במקרה שלפניי הגעתי למסקנה כי אין טעם להתמקד בשאלה הדיונית, מקום בו מבחינה מהותית היה מקום להיענות, ולו באופן חלקי, לבקשת העורר.

ב.

חומר החקירה הנוגע לנאשם האחר נאסף לאחר שהוכרע דינו של העורר, וממילא לא יכול היה לעמוד לנגד עיני הצדדים לתיק זה בעת שהסכימו על הסדר הטיעון. ואולם, חומר זה מצוי עתה בידי המשיבה, ומעיון בו עולה כי הוא רלוונטי לעניינו של העורר משני היבטים:

ראשית , בחקירות שנערכו לקטין על ידי חוקרת הילדים קיימות מספר התייחסויות של הקטין אל העורר ומעשהו. פשיטא כי חלקים אלה של חומר החקירה רלוונטיים לעניינו של העורר.

שנית ,

המידע ששימש בסיס לכתב האישום האחר נוגע אומנם ל "אירועים אחרים שהנאשם אינו צד להם ", ואולם לפי גרסת הקטין חלק מהאירועים הללו אירעו לפני המעשה בו הורשע העורר, וחלקם לאחר מכן. למידע מסוג זה עשויה להיות השלכה על הגנת העורר, ואף אם במקרה שלפניי נראה כי אין הוא משמעותי לצורך הכרעת הדין (לאור הודיית העורר בכתב האישום המתוקן), עשויה להיות לו חשיבות במסגרת הטיעונים לעונש.

ג.

אכן, כפי שטענה המשיבה, החומר בו מדובר הוא מידע חסוי, הנוגע בליבת פרטיותו של הקטין, ואולם מפאת החשיבות שעשויה להיות למידע זה להגנת העורר, אין מקום לדחות באופן מלא את בקשתו של העורר כי יתאפשר לבא כוחו לעיין בחומר החקירה. במקרה כגון זה ראוי לאזן בין האינטרסים המתנגשים, ולאפשר חשיפה חלקית של המידע, "תוך ניסיון למזער ככל הניתן את הפגיעה בפרטיות המתלוננים ותוך שמירה על כבודם" (עניין סהר , פסקה כ"ה).

4.

שמיעת הטיעונים לעונש בתפ"ח קבועה ליום 16.7.2018 בשעה 15:30. לפיכך, ומתוך מטרה לאפשר את שמיעת הטיעונים במועד זה, הריני להורות על ההסדר הדיוני המפורט להלן:

א.

המשיבה תעביר לבא כוח העורר את מסמכים הבאים עד ליום שני, 16.7.2018 בשעה 10:00:

(1)

קטעי החקירות שנערכו לקטין בהם קיימת התייחסות לעורר ומעשהו (חקירה 117534: עמוד 12 שורות 12-5; עמוד 16 שורה 29 - עמוד 17 שורה 3; עמוד 22 שורות 27-26 (מהמילים "כי עם" עד למילה "שלי" ) . חקירה 117979: עמוד 3 שורות 5-1 (עד למילה "הזאת" ); עמוד 3 שורה 17 - עמוד 4 שורה 5; עמוד 4 שורות 34-32; עמוד 5 שורות 18-6).

(2)

כתב האישום בעניינו של האחר.

הערה: ככל שלדעת המשיבה הדבר דרוש למניעת פגיעה בקטין, היא רשאית להשחיר פרטים מזהים הנוגעים לזהותו של האחר.

ב.

בא כוח העורר, והוא בלבד, יהיה רשאי לעיין במסמכים האמורים. בא כוח העורר לא יחשוף את המסמכים האמורים לפני העורר, או כל גורם אחר, לא יכין מהם העתקים (למעט לצורך הגשה לבית המשפט), ולא יעשה בהם כל שימוש, למעט לצורך הטיעון בתפ"ח או בערעור על שיוכרע בו.