בש"פ 5226/09 מזעל אבו סבור נ. מדינת ישראל

בשעות אחר הצהריים של אחד מימיו של חודש אפריל 2009, בבאר שבע, נמצא העורר מחזיק בסם מסוכן מסוג הרואין, במשקל 2.7950 גרם . בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום, יוחסה לעורר עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, והמשיבה עתרה למעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט בחן חלופת מעצר שהוצעה לו, אולם שרות המבחן סבר כי אין להסתפק בה, הואיל ולעורר דרושה מה שהוגדר כ"חלופה סמכותית" הנמצאת הרחק ממקום מגוריו. בנסיבות אלו הוחלט לעצור את העורר עד תום ההליכים, וערר שהוגש כנגד החלטה זו, נדחה על ידי בית המשפט המחוזי.

אינני סבור כי בהחלטותיהן של ערכאות קמא נפל פגם. אדרבא, הן היו מוכנות לשקול בכובד ראש את שחרורו של העורר, אולם הדבר הותנה בהצעתה של חלופה אשר יהיה בה ליתן מענה הולם לסכנה הנשקפת ממנו לאחר שנמצא מחזיק בכמות מסחרית של הרואין. עם זאת, יש לזכור כי מדובר בנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, שכמות הסם אשר נמצאה בכליו לא היתה מן הגדולות. אכן, גם נסיבות אלו חמורות הן, נוכח החשש שהעורר נמנה על אלה הפועלים להפצתו של נגע הסמים. אולם, גם זאת ראוי להדגיש - מעצר ממושך של העורר ובטרם הורשע לא ייטיב עמו, וניזקו עלול להתברר בעתיד כבלתי הפיך. לפיכך, ואם לא תימצא לעורר חלופת מעצר אחרת בתוך 30 ימים, נראה לי כי ייטיב בית משפט השלום לעשות אם יחזור וישקול את החלופה שהוצעה, באשר גם אם אין בה כדי לבטל כליל את הסכנה הנשקפת מהעורר, היא עשויה לצמצם סכנה זו.

בכפוף לאמור, הערר נדחה.