בש"פ 5230/98 אברהם אושנגי נ. מדינת ישראל

העורר הועמד לדין בעבירות של התפרצות לרכב, גניבה ונסיון לפריצה לרכב, תקיפה של שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים.

בית משפט השלום ציווה על מעצרו עד לתום ההליכים. הערר שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה, ומכאן הערר שלפני.

טענתה העיקרית של באת כוח העורר היתה כי העבירות של פריצה לרכב בהן הואשם העורר אינן מסוג העבירות המקימות עילת מעצר, באשר אין בהן כדי לסכן את בטחון הציבור.

אכן, בעמדן לעצמן וללא נסיבות נלוות, יתכן כי יש ממש בטענתה של באת כוח העורר. עם זאת, הנסיבות הקשורות בעורר מלמדות כי אכן מדובר בעבריין המסכן את בטחון הציבור, ועמד על כך בפירוט השופט הנכבד של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו. לעורר עבר פלילי עשיר. הוא הורשע בעשרות עבירות נגד רכוש, רובן עבירות הקשורות בגניבה מרכב, בדומה לעבירות המיוחסת לו בכתב אישום זה.

כן הורשע בעבר בעבירות אלימות ובשלוש עבירות של בריחה ממעצר או ממשמר חוקי.

גם העבירות המיוחסות לעורר עתה בוצעו כאשר היה העורר אסיר ברשיון. עבירת האלימות המיוחסת לעורר אינה נראית אף היא כמקרית נוכח עבירות האלימות שהורשע בהן במשך השנים.

העורר נתפס בעת ביצוע העבירה, ומעשה האלימות והאיומים הופנו כנגד שוטר שניסה לעצרו.

בנסיבות אלה צדק השופט קמא בקבעו כי כאשר מדובר בעבריין השב ועובר עבירות רכוש ופריצה לרכב, כאשר האלימות הנלווית למעשיו היא איננה מקרית, ועל רקע עבירות הבריחה ממשמורת בעברו, אין לומר כי חלופת מעצר עשויה להבטיח את מטרת המעצר.

בעת הדיון נמסר לי ששמיעת ההוכחות נקבעה ליום 7.9.98, ויש לקוות כי המשפט יסתיים תוך זמן קצר.

אשר על כן, הערר נדחה.