בש"פ 5234/21 קוסאי אבו עראר נ. מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, לאחר שנקבע כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לו וביניהן עבירת נשק וירי בנשק חם והכל בשל מסוכנות שנשקפת ממנו.

הערר שלפניי מתמקד בבקשה להורות על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של העורר. המדינה מתנגדת לערר וטוענת כי שום חלופה לא תסכון, וכי יש להשאיר את ההחלטה על כנה.

שקלתי את טיעוני הצדדים, אין מחלוקת על חומרת העבירות המיוחסות לעורר. אכן עבירות נשק מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית וכפי שנפסק ככלל מסוכנות הנובעת מעבירות נשק לא ניתנת לאיון באמצעות חלופת מעצר; אולם, אין בכך כדי לגרוע מהחובה המוטלת על בית המשפט לבחון במקרה הקונקרטי האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעה בחירות הנאשם פחותה (בש"פ 7298/20 מדינת ישראל נ' בדראן פסקה 6 (26.1.2020) וההפניות שם).

בהתאם לתשתית הנורמטיבית האמורה,

במקרה שלפנינו, בשים לב לגילו הצעיר של העורר, עברו הנקי, והחלופה המרוחקת המוצעת, מצאתי כי ראוי להורות על הגשת תסקיר מעצר לפני ההחלטה על מעצר עד תום הליכים. אדגיש כי אין באמור משום קביעה כי יש להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני ורשמתי לפניי את עמדת המדינה כי בכל מקרה יש להורות על מעצר עד תום הליכים וטענותיה של המדינה שמורות לה. שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר תוך 30 יום (או מועד אחר שעליו יורה בית המשפט המחוזי). לאחר קבלת התסקיר בית המשפט המחוזי יקיים דיון בשאלת המעצר במעמד הצדדים ויחליט כחכמתו. בכך מסתיים ההליך שלפניי.