בש"פ 524/12 ראמי אבו חדיר נ. מדינת ישראל

לא אכחד כי נראה שהעורר והוריו לא ממש הפנימו, בלשון המעטה, את המוטל עליהם בפיקוח על מעצר הבית. עם זאת, בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שהעורר מבלה מזה כשבועיים בתא המעצר, ובהתחשב בכך שהציפייה של בית משפט קמא כי גזר הדין יינתן בזמן הקרוב לא התממשה, ובהתחשב בכך שלא נערך דיון בעניינו של העורר לפי סעיף 10 יד' לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א-1971 – בהתחשב בכל אלו, אני נכון להיעתר לערר ולהורות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בית מלא בבית דודתו בענתא, במקום בו שהה בתחילת הדרך. הוסבר לעורר ולדודה כי המדובר במעצר בית מלא והסנגור נטל על עצמו לחזור ולהסביר להם משמעות מעצר בית מלא.

שחרורו של העורר מותנה בחתימה על ערבויות צד ג' נוספות של האב ושל הדודה בסכום של 10,000 ₪ כל אחד. אין באמור לעיל כדי להביע דעה לגבי ערבויות כספיות וערבויות צד ג' שהופקדו בעת שחרורו הקודם של העורר למעצר בית ובבקשה לחילוט ערבויות אלו, ככל שתוגש.