בש"פ 5244/99 פנחסוב יאנוש נ. מדינת ישראל

זהו ערר שני על החלטת בית-משפט השלום ברמלה (השופט ח' כבוב), שהורה על מעצרו של העורר, המואשם בתקיפת בת-זוגו ובאיומים. על-פי כתב-האישום, העורר, שחשד באשתו כי היא בוגדת בו, הכה אותה מכות קשות ואף איים עליה בסכין כי ירצח אותה.

בית-משפט השלום, בנסיבות העניין ולאחר שלא היתה מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה להארכת המעצר, הגיע לכלל דעה כי לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

כאמור, הערר לבית-המשפט המחוזי נדחה. וכך נכתב בהחלטת בית-המשפט המחוזי:

החלטתי שלא להתערב בהחלטת כב' ביהמ"ש קמא לאחר שבחנתי את שיקוליו ונימוקיו, שמצא לא ליתן אמון בעורר לאור המניע שעמד מאחורי מעשיו. חשדו כי המתלוננת בוגדת בו עם אחר, מניע שלא נתבטל, וחששו של ביהמ"ש כי נשקפת סכנה ממשית למתלוננת, סכנה שאין לבטלה אלא על-ידי מעצר המבקש.

עמדה זו מקובלת עלי. העורר התגלה בהתנהגותו כמי שאינו שולט על עצמו וכמי שמהווה סכנה לאשתו. חלופת-מעצר, שביצועה תלוי בנאשם עצמו, לא יכולה, בנסיבות העניין שבפניי, להסיר את החשש לשלומה של המתלוננת.

הערר נדחה.