בש"פ 5246/96 כוכבי דן עו"ד נ. לשכת עורכי דין

לפנינו מספר ערעורים של דן כוכבי נגד ועד מחוז תל-אביב וערעור אחד של ועד מחוז תל-אביב המתייחס לפסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי עליו נסב אחד הערעורים של כוכבי. נתייחס לכל ערעור בנפרד ונתחיל בשני הערעורים על אותו פסק דין:

על"ע 5874/95 ועל"ע 5368/95:

בית הדין המשמעתי הארצי קיבל באופן חלקי את ערעורו של כוכבי על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי שהטיל על כוכבי עונש של שבע שנות השעיה בפועל מחברותו בלשכת עורכי הדין, השעיה על תנאי לתקופה של שנתיים והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים לאחר ההשעיה בפועל עבירה על חוק לשכת עורכי הדין והוצאות בסך 1,500 ש"ח.

בית הדין הארצי העמיד את עונשו על השעיה לתקופה של שלוש וחצי שנים מתוכן שנה וחצי בפועל ושנתים על תנאי כפי שנקבע בבית הדין המחוזי והשאיר על תילן את ההוצאות. על פסק-דין זה מערערים הן כוכבי והן הלשכה.

טוען כוכבי כי הן מחמת נסיבות אישיות והן משום הנסיבות הקלות של ביצוע ה עבירה בה הורשע ושבגינה נפתחו ההליכים המשמעתיים נגדו, לא היה מקום להשית עליו עונש של השעיה בפועל כלל וגם לא על תנאי ואילו ב"כ הועד המחוזי טוען, כי לאור עברו של כוכבי ולאור העבירה הפלילית החמורה בה הורשע ושבגינה נפתחו נגדו ההליכים המשמעתיים, היה על בית הדין להשעותו לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין וזאת מבקש הוא מאתנו לעשות.

עיינו בפסק דינו של בית משפט זה שאישר עסקת טיעון לפיה הורשע כוכבי בעבירות על סעיף 415 רישא לחוק העונשין התשל"ז1977- ובעבירות מטבע זר ונדון למאסר שישה חודשים בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. לא ניתן ללמוד מפסק הדין את נסיבות הפרשיה כולה ומה שניתן לומר הוא, כי עבירה של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 היא עבירה חמורה ביותר קל וחומר כשהיא מבוצעת על ידי עורך דין ואם הטיל בית משפט זה על כוכבי את העונש האמור, הקל הוא עמו עד למאוד מה שיכול להצביע על נסיבות ביצוע העבירות.

מכל מקום בית הדין הארצי לקח בחשבון שיקולים ראויים בהפחיתו את העונש כאמור. הוא התייחס בין השאר לעונש המירבי שהיה מוטל על העבירה הנדונה במועד הרלבנטי, לעובדה שהעבירה בוצעה ב1981-, לעובדה שכוכבי הושעה בעבר לתקופה של 4 שנים 1986-1990 וכי השעיה זו היתה חלקית וחופפת לאחרת וכן שקל בית הדין את עמדת הועד המחוזי לפיו יש להוציא את כוכבי מן הלשכה לצמיתות ולא מצא נסיבות המצדיקות זאת.

לאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערבותנו בפסק דינו של בית הדין הארצי לא להקלה בעונש ולא להחמרה בו, לפיכך, דוחים אנו את שני הערעורים.

אשר לעל"ע 9136/96

עיינו בהשגותיו של המערער על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי ונחה דעתנו כי יש לדחות את הערעור מטעמיו של בית הדין המשמעתי הארצי וכך אנו מורים.

אשר לעל"ע 5365/96:

בערעור זה משיג כוכבי על הרשעתו בעבירות משמעת שאושרה על ידי בית הדין הארצי. בית הדין המחוזי קבע את עובדות המקרה והרשיע על פיהן את כוכבי. בית הדין הארצי לא ראה מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין המחוזי ודחה בפסק דין מפורט ומנומק את ערעורו.

אף אנו לא מצאנו מקום להתערב בפסיקתו של בית הדין הארצי שלא מצאנו כי שגויה היא.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ב באלול תשנ"ז (24.9.97).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

עו"ד כוכבי: מבקש דחיית תחילת ההשעיה.

עו"ד ויצמן: מסכים ל30- יום.

החלטה

לבקשת כוכבי ובהסכמת עו"ד ויצמן, אנו מעכבים את השעייתו של כוכבי כחבר לשכת עורכי הדין ב30- יום מהיום.