בש"פ 5269/97 מדינת ישראל נ. סוריה לאון

1.על המשיב הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשל עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ושימוש ברכב לביצוע עוון או פשע. לפי הנטען בכתב האישום החזיק המשיב ברכבו סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל 23.86 ק"ג.

בית המשפט המחוזי החליט לנקוט דרך של חלופה למעצר והורה לשחרר את המשיב כנגד ערבויות שקבע ובתנאי שישהה בביתו משעה 19:00 עד שעה 07:00 ויעסוק בעבודה שאיננה נהיגת רכב וכן ימנע מכל נהיגה ברכב. המבקשת עררה על ההחלטה.

2.כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי ומהחלטתו טען המשיב בחקירתו במשטרה שהוזמן על ידי שני אנשים, שנסעו בכלי רכב אחר, לנסוע בעקבותיהם במוניתו, בשעות הלילה, מאזור מגוריו בבת ים לאזור הגבעות בדימונה. שם העמיסו השניים בתא המטען של מוניתו שני שקים שאותם היה עליו להעביר לאזור התחנה המרכזית בתל אביב תמורת תשלום של 600 ש"ח. שוטר שחשד שהמונית נוסעת במהירות מופרזת עצר אותה ואז חש בריח של סם. בחיפוש במונית נמצאו השקים שבהם היה הקנאבוס. על כל אלה אין מחלוקת.

בית המשפט המחוזי סבר שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה וכי קיימת עילה למעצר. מאידך גיסא סבר כי "לאור העובדה שמדובר בסם קל, ולאור העובדה שאין בחומר הראיות כדי להעיד על כך שהמשיב עוסק בסחר בסמים וכן לאור העובדה שחומר הראיות מצביע לכאורה על כך שחלקו של המשיב בהחזקת הסם היה בהובלתו במונית, ניתן בנסיבות העניין להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופה למעצר".

3.אין דעתי כדעתו.

עמדתי למעלה על מקצת נסיבותיה של הפרשה הנדונה. ראינו שדברים אמורים בנהג מונית מבת ים שהוזמן לנסוע בגפו בלילה לאזור הגבעות שליד דימונה, בעקבות מכונית אחרת שבה ישבו מזמיני הנסיעה, שבהגיעם אל היעד הניחו בתוך מכוניתו שני שקים כבדים שהדיפו ריח שניתן היה לחוש בו גם מחוץ למונית. מטען זה היה עליו להביא לאזור התחנה המרכזית בתל אביב.

אי אפשר לראות, אפוא, נהג מונית כזה כנהג תמים או כבלדר סמים גרידא שמצא עצמו באקראי מעורב בהעברת סמים. בנסיבות כאלה עומדת נגדו במלוא עוצמתה חזקת המסוכנות שנקבעה בסעיף 21 (א) (1) (ב) (ג) (3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו1996- ועליו לסתור אותה, או למצער לערער אותה. דבר זה לא עלה בידו.

4.גם עברו של המשיב עונה בו. אכן, אין בין 10 הרשעותיו הקודמות הרשעות בעבירות סמים, אולם התנהגות פרועה, חבלה גופנית, תקיפה, גרימת נזק לרכוש וגניבה יש שם. יש באלה כדי להראות שהמשיב אינו מהסס לזלזל בחוק ולעשות כטוב בעיניו, כאשר ריחה המפתה של עיסקה משתלמת, תרתי משמע, עולה באפו. איש שכזה מסוכן לציבור. אין בחלופת המעצר שקבע בית המשפט המחוזי כדי להגן על הציבור מפגיעתו הרעה.

5.לפיכך אני מקבל את הערר, מבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ומורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.