בש"פ 527/11 יוסף אברהם נ. מדינת ישראל

בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.1.11, אשר על פיה הורה בית המשפט על הוספת תנאי מגביל של איזוק אלקטרוני נוסף לתנאי השחרור שנקבעו בהחלטתו מיום 20.12.10.

לאחר עיון בהודעות הערר ונימוקיו, ולאור שמיעת דברי שני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערר להתקבל.

בהחלטתו מיום 20.12.10 הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים, כפי שפורטו בגוף ההחלטה; בין התנאים הנ"ל לא נכלל תנאי של איזוק אלקטרוני, וזאת למרות שבדיון בפניו הסכים לכך בא כוח העורר, ובית המשפט התייחס לענין זה. אך, משום מה, תנאי זה לא נכלל כאמור לעיל בהחלטתו של בית המשפט .

בעקבות בקשה מטעם המשיבה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, ואשר הוגדרה כ"בקשה לעיון חוזר/להבהרת החלטה", הוסיף בית המשפט המחוזי את התנאי הנוסף של איזוק אלקטרוני, ועל כך מלין העורר בפניי.

לאחר ששקלתי את הענין, ולאור העובדה כי העורר לא הפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו בזמנו, וכן לאור העובדה כי שירות המבחן בתסקירו לא המליץ על איזוק אלקטרוני בעניינו של העורר, הגעתי למסקנה כי ניתן להסתפק בתנאים המגבילים שהוטלו על העורר בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 20.12.10.

אשר על כן, הערר מתקבל. החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 17.1.11 מבוטלת בזה.