בש"פ 5271/99 חריכה מוחמד נ. מדינת ישראל

העוררים מואשמים בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירה של חבלה מחמירה. על-פי כתב-האישום, במהלך חתונה דקרו השניים שני מתלוננים בני-משפחה אחרת. זאת, בשל ויכוח בין משפחתם לבין אותה משפחה, הנוגע למנהג שפיכת מים על החתן, ומי מן המשפחות יזכה לכבוד זה.

המדינה ביקשה לעצור את העוררים עד תום ההליכים המשפטיים, הן בשל מסוכנותם, העולה מאופי העבירות שמיוחסות להן, הן בשל אפשרות לשיבוש הליכי המשפט והן בשל חשש מפני הימלטות מן דין.

בית-המשפט המחוזי קבע, כי לא הונחה תשתית לטענה בדבר חשש לשיבוש הליכי משפט וכי אף את החשש להתחמקות מן הדין ניתן להבטיח בתנאים מגבילים, אלא שהחליט על מעצר עד תום ההליכים בשל מסוכנות העוררים, הנלמדת מנסיבות האירוע, המלמדות כי השניים "הם חמי מזג שלא הצליחו לשלוט בעצמם בעיצומה של מסיבת חתונה".

מכאן הערר.

טענת העוררים היא, כי הם אינם אנשים אלימים, כי התנהגותם באירוע הייתה חריג וכי ניתן להסיר את החשש כי ימשיכו בהתנהגות אלימה בתנאים מגבילים.

לשני העוררים אין הרשעות קודמות, אם כי לעורר 1 יש רישום פלילי ללא הרשעה בבית-המשפט לנוער, בעבירה של אלימות. אולם, האמצעי שננקט נגדו (קנס בסך 200 ש"ח וערבות בסך 1,000 ש"ח) מבלי שהורשע מצביע, כי לא היה מדובר במעשה חמור.

בנסיבות אלה, נראית לי עמדת בא-כוח העוררים, כי מדובר בהתנהגות חריגה של השניים וכי ניתן על-ידי חלופת מעצר להסיר את החשש לשלום הציבור.

אני מקבלת, איפוא, את הערר ומורה על שחרור העוררים מן המעצר בתנאים מגבילים: העוררים ישארו במעצר-בית ברהט, בביתו ובפיקוחו של אחמד ג'אבר; המצאת ערבות צד ג' על-סך 30,000 ש"ח; הפקדת 5,000 ש"ח במזומן על-ידי כל אחד מן העוררים וזאת, עד לתאריך 19.8.99 בשעה 13:00.

ניתן בזאת צו לעיכוב יציאת העוררים מן הארץ. על העוררים, אם ברשותם דרכון, להפקידו במשטרה.

והיה והעוררים לא יקיימו תנאים אלו ייעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם או עד למתן הכרעת-דין, הכול לפי המוקדם.