בש"פ 5278/02 מרקו שרעבי נ. מדינת ישראל

העורר נעצר עד תום ההליכים נגדו, כאשר תלוי ועומד נגדו כתב-אישום בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (הצתה), יחד עם אחר שנאשם, באותו כתב אישום, באישום נוסף. הסניגור המלומד טען להעדר ראיות לכאורה, ולחילופין להעדר ראיות לכאוריות המספיקות כדי להצדיק מעצר עד תום הליכים, באופן שיש להורות על חלופת מעצר.

שמעתי את טענות באי-כח הצדדים, עיינתי בכל החומר שהוגש, ונראה לי כי קיימות ראיות לכאורה, לא רק נגד האחר, אלא גם נגד העורר. השנים נצפו מגיעים יחדיו ממקום ההצתה לרכבם. הם נכנסו לרכב והשכיבו את כסאות הרכב לאחור, לבל ייראו. בתוך המכונית נמצאה קופסת גפרורים עם ריח בנזין. בנעלי האחר נמצאו שרידי בנזין, וממכנסיו נדף ריח בנזין. המכונית נתפסו סכין ומברג, ובמרחק לא רב נמצא אופנוע שצינורית הדלק שלא נחתכה. הבניין בו נעשתה ההצתה הוא בניין מגורים, וההצתה נעשתה במשרד שבאותו בניין. עקב האש שפשטה, היה צורך לפנות את דיירי הבניין. למרבית המזל, לא נגרמה פגיעה בנפש. השעה בה נצפו השניים צועדים מכיוון הבניין לכיוון המכונית היתה 3 לפנות בוקר, וההסברים שנתנו לשהותם שם ולמעשיהם באותו מקום היו תמוהים ביותר, אם לדבר בלשון המעטה.

אכן, הראיות לגבי העורר הן נסיבתיות, אלא שאין בכך כדי ליטול מהן את דיותן הלכאורית.

למרות האמור, הייתי שוקלת חלופת מעצר, ולו מהטעם שהמשפט קבוע לנובמבר והשהות במעצר עד תום ההליכים היא ארוכה ביותר. אלא שעברו המכביד של העורר והתסקיר של שירות המבחן, שאינו חיובי, אינם מותירים מקום לחלופה כזו. בעברו, עבירות מסוג חבלה במזיד ברכב, התפרצות לרכב, נשיאת סכין שלא כדין, תקיפה בתנאים מחמירים, חבלה ופציעה, התנהגות פרועה במקום ציבורי, איומים, תקיפות, ניסיון לגניבה ועבירות סמים שלא לצריכה עצמית. במצב דברים זה לא ניתן לתת אמון בעורר, ושום חלופה לא תשיג את תכלית המעצר.

הערר נדחה.