פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
528/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
אברהם הבה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
מרכז, מיום 12.01.10, בעמ"ת 2800-01-10, שניתן על ידי השופט אברהם יעקב
תאריך הישיבה:
י' בשבט התש"ע
(25.01.10)
בשם העורר:
עו"ד איצקוביץ'
יצחק ; עו"ד רון מיטל
בשם המשיבה:
עו"ד חנאווי נעימה
החלטה
בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בראשון לציון, נטען כי בתאריך 6.9.09 דקר העורר את משה אנחיסי עם כלי חד בצווארו, ומשניסה ליאור וקנין למנוע מהעורר את התקיפה נדקר אף הוא בידו הימנית.
אנחיסי ווקנין לא שיתפו פעולה עם החוקרים, ונמנעו מהפללת העורר. לפיכך, מתבססות ראיות המשיבה על דברים שהוקלטו בסתר במהלך חקירתו של וקנין תוך התייחסות לעורר, ובהם אמר: " ירד עם הידיים ככה... חשבתי בא להגיד... שלום, פתאום הוציא את היד ודקר. אני קפצתי, תפסתי את הידיים ככה, הוא ראה שנחתכתי, הוא נלחץ וברח". וקנין לא נחקר על אמירה זו, ועל כן סבר בית משפט השלום כי נכון לשחרר את העורר למעצר בית מלא, באיזוק אלקטרוני, והפקדתן של ערבויות שונות.
כנגד אותה החלטה הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, שבסופו של יום פסק כי לטעמו היה מקום לעצור את העורר עד תום ההליכים, ועל כן גם לא נעתר לבקשה לאפשר לו לצאת לעבודה ולבטל את האיזוק האלקטרוני. על החלטה זו משיג העורר בפני.
אין בידי להיעתר לערר. נגד העורר עומדת תשתית ראייתית שיש בה לכאורה לבסס את האישום המיוחס לו. מדובר באלימות חריגה בחומרתה, שלוותה בשימוש במכשיר חד, ובתקופה בה פשתה האלימות כנגע בחברה הישראלית, המעט שניתן לעשות כדי להבטיח את שלום הציבור, הוא הגבלת תנועותיו של הנאשם גם בטרם הוכרע דינו. כך נהג בית המשפט המחוזי, ולא ראיתי מקום או עילה לשנות מהחלטתו.
הערר נדחה.
ניתנה היום, י' בשבט התש"ע (25.01.2010).
ש ו פ ט