בש"פ 5282/99 מדינת ישראל נ. אפרים יעיש

המשיב הואשם בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, בכתב אישום שהוגש בתאריך 18.11.98, בעבירות של כניסה לבית-מגורים בכוונה לגנוב, גניבה, גניבת כרטיס חיוב, נסיון להונאה בכרטיסי חיוב, שימוש ברכב ללא רשות, הכשלת שוטר ונסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

לבקשת המדינה נעצר המשיב עד תום הליכי המשפט.

הליכים אלה, שבהם לא היה המשיב מיוצג, נמשכו חודשים רבים והתפרשו על-פני שבע ישיבות של בית-המשפט. במהלך תקופה זו אף הופסקה שמיעת המשפט למשך תקופה של חודש וחצי, וזאת בשל ערעור שהגיש המשיב על דחיית בקשתו לפסילת השופטת חיותה כוחן, שבפניה התברר משפטו.

בתום שמונה חודשים למעצרו הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים, וזאת בשל התמשכות ההליכים בעניינו. בקשתו נדחתה. בחודש הנוסף, שלאחר דחיית בקשתו זו, התקיימה ישיבה אחת בפני בית-המשפט, ובה נשמעו מספר עדי הגנה. לאחר מכן נדחה הדיון בעניינו של המשיב לתאריך 2.9.99, להמשך שמיעת עדי ההגנה.

בתאריך 18.8.99 ימלאו תשעה חודשים למעצרו של המשיב והוא אמור להשתחרר ממעצר זה מכוח הוראת סעיף 61(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996- (להלן: חוק המעצרים). זאת, זולת אם המעצר יוארך על-פי סעיף 62 לחוק זה.

המדינה פנתה איפוא בבקשה להארכת המעצר בתשעים ימים נוספים, וזאת לנוכח מסוכנותו של המשיב, כפי שבאה לכלל ביטוי בעבירות שבהן הואשם ובעברו הפלילי.

לא אוכל לקבל בקשה זו.

כידוע, בסמכות להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ניתן לעשות שימוש במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד. על בית-המשפט הדן במשפטו של נאשם, שנעצר עד תום ההליכים, לעשות מאמצים לנהל את המשפט כך, שבהעדר נסיבות מיוחדות יסתיים המשפט במתן הכרעת-דין בתוך תשעה חודשים. יצוין כבר עתה, כי נסיבות שכאלה אינן בנמצא בדרך כלל במשפטים פליליים המתנהלים בפני בית-משפט השלום, מכיון שמשפטים אלו ברובם אינם מורכבים. הארכת מעצרו של נאשם, אשר ניתן היה לשמוע את משפטו בגדר התקופה הקבועה בסעיף 61(א) לחוק המעצרים, ואף בתוך תקופה קצרה הימנה, שמה לאל את תכליתו של חוק המעצרים.

בירור משפטו של המשיב הוא פשוט יחסית. מספר העדים אינו רב והאישומים כנגדו אינם מסובכים. לכאורה ניתן היה לסיים את בירור המשפט בתוך תקופת המעצר המירבית הקבועה בסעיף 61(א) לחוק המעצרים. אכן, אילוצי המערכת עשויים לעכב את בירור המשפט. אלא שבכך אין עילה להארכת המעצר. שכן, הארכת מעצר בשל אילוצים שמקורם במערכת המשפט עשויה להפוך את חוק המעצרים ל"אות מתה" (בש"פ 3668/93 מדינת ישראל נ' קידרון , פ"ד מז(3) 529, בע' 532).

המשיב ישוחרר איפוא ממעצרו בתנאים הבאים: הפקדה במזומן של 3,000 ש"ח; המצאת ערבות צד ג' בסכום של 25,000 ש"ח על-ידי מנשה אברהם; הישארות במעצר-בית בביתו של דני יעיש ברחוב כצנלסון 14 בבת-ים. ניתן בזאת צו לעיכוב יציאת המשיב מן הארץ. על המשיב, אם ברשותו דרכון, להפקידו במשטרה.

היה והמשיב לא יעמוד בתנאים אלה, יוארך מעצרו החל מיום 18.8.99 למשך תשעים ימים או עד למתן פסק-דין בת"פ 8572/98 (בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו), הכל לפי המוקדם.