פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
5283/02
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המבקש
ת :
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
סבג
יהודה
בקשה
שנייה להארכת מעצר מעבר לתשעה
חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות
אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996.
בשם המבקשת: עו"ד
נעמי גרנות
בשם
המשיב: עו"ד אברהם כהן
החלטה
זוהי בקשה להארכה שניה של מעצר עד תום ההליכים. ההארכה הראשונה נעשתה על ידי חברתי השופטת א' פרוקצי'ה שהתייחסה לעבירות המיוחסות למשיב ולמידת חומרתן. אינני מוצאת לחזור על הדברים, מה גם שהם הובאו בפירוט רב בהחלטה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו וכל שנאמר שם מקובל עליי. למשיב, שהוא רק בן 21, מספר רב של הרשעות קודמות בעבירות חמורות מאותו סוג והוא ריצה עונש מאסר בפועל שככל הנראה לא הרתיעו.
השופטת פרוקצ'יה ציינה כי מדובר במשיב שכלפיו חברו יחד 3 עילות מעצר. מסוכנותו עולה הן מן העבירות עצמן, הן מעברו הפלילי "העשיר" הן מן העובדה שבצע את העבירות המיוחסות לו בהיותו אסיר ברשיון שלא התייצב במשטרה במשך 4 חודשים בניגוד לתנאי הרשיון ואף ניסה להימלט מן השוטרים ותקף אותם ואיים עליהם כשנתפס.
הסניגור המלומד ציין את גילו הצעיר של המשיב ואת החומרה המיוחדת שבשהותו מעצר תקופה כה ארוכה, בהתחשב בכך שהמשיב שוהה במעצר כבר קרוב לשנה והתאריכים שנקבעו לדיון במשפטו מסתיימים ב- 11/02 שגם אז לא יסתיים המשפט.
אכן, חזקה עלינו מצוות המחוקק לפיה ישוחרר אדם ממעצרו בתום 9 חודשים אלא אם כן ימצא בית המשפט לחרוג מהוראה זו. אין להקל ראש בזכותו של אדם לחרות גם כשתלוי ועומד נגדו כתב אישום. עם זאת, מוסמך בית המשפט להאריך את המעצר ולא רק פעם אחת ובלבד שיהיו טעמים ראויים ומבוררים לעשות כן.
דומה, שכך הוא המצב בענייננו. מסוכנותו של המשיב גדולה ורבה היא ובאיזון שבין השמירה על בטחונו של הציבור ויחידיו לבין שחרורו של המשיב מן המעצר, נוטה הכף בבירור לחובת המשיב. המשפט לא התנהל בקצב ראוי מסיבות שונות. בית המשפט עשה מאמץ ניכר בקבעו 7 תאריכים נוספים להמשך הדיון. חזקה על בית המשפט שאם יהיה בידו להוסיף תאריכים לתאריכים שנקבעו לפני האחרון שבהם הקבוע ל9.11.02-, יעשה כן.
לאור האמור, הבקשה מתקבלת והמעצר מוארך ב90- יום, החל מיום 29.6.02, או עד למתן פסק-דין, הכל לפי המוקדם מבניהם.
ניתנה היום, כ"א בתמוז תשס"ב
(1.7.02).
ש
ו פ ט ת