פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
529/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
העוררת:
פלונית
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על מעצר עד תום
הליכים – החלטת בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים בתיק מ"ת 51962-12-15
שניתנה ביום 18.1.2016 על ידי כבוד השופט ר' וינוגרד
תאריך הישיבה:
ט"ז בשבט התשע"ו
(26.01.2016)
בשם העוררת:
עו"ד יעקוב ג'בר ועו"ד ודים שוב
בשם המשיבה:
עו"ד שרית משגב
החלטה
הקטינה נמצאת במעצר מיום 18.12.2015.
הקטינה בחרה שלא להתייצב היום ואף חתמה ואישרה כי היא מסרבת לצאת לבית המשפט למרות שהוסברה לה חשיבות הנסיעה.
אכן קשים ועגומים שני חייה של הנערה וניתן לעקוב אחר מסלול ההידרדרות – "צופיה" – "מסילה" – בית מעצר.
הערר שבפני הוא על החלטת בית משפט קמא, שלא סגרה את הדלת בפני העוררת, אלא בלית ברירה מצא בית המשפט לדחות את ענינה ליום 7.2.2016, לתאריך זה זימן את קצין המבחן ונציג חסות הנוער, וטוב עשה.
על פניו קיימת בעיה של מסגרת חלופית נוכח העובדה שהמסגרת היחידה היא ב"רותם", אך שם נמצאת גם הנאשמת השניה בכתב האישום.
במצב דברים זה, איני סבור שיש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שכאמור אינה סופית. לא נעלם מעיני כי חלוף הזמן בוודאי אינו לרוחה של העוררת. עם זאת, גם העוררת צריכה להבין, על אף גילה הצעיר, כי אין מדובר בתוכנית כבקשתך ונוכח אילוצי המערכת, בשלב זה, לא נמצאה עבורה חלופת מעצר.
במהלך הדיון העליתי אפשרות לחלופה טיפולית שאינה חלופת מעצר "קלאסית". הנושא נבדק, וככל שהבינותי, אפשרות זו אינה אקטואלית. נראה שכל הגורמים המעורבים, לרבות המשיבה, מעוניינים בטובתה של הנערה, חזקה עליהם, כי עד למועד הדיון בפני בית המשפט המחוזי, ינסו לבחון אלטרנטיבות אחרות "מחוץ לקופסא" ככל שהן קיימות, על מנת לנסות להעלות את הנערה על מסלול שיקומי.
סוף דבר, שאני דוחה את הערר.
ניתנה
היום, ט"ז בשבט התשע"ו (26.1.2016), בנוכחות הצדדים.
ש ו פ ט