פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5290/09
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להארכת מעצר שנייה מעבר לתשעה
חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו-1996
תאריך ישיבה:
ז' תמוז, תשס"ט
(29.06.2009)
בשם המבקשת:
עו"ד איתמר גלבפיש
בשם המשיב:
עו"ד אריאל הרמן
החלטה
1.
זוהי בקשה להארכת מעצרו של המשיב החל מיום 3.7.2009 ב-90 ימים נוספים או עד למתן פסק-דין בעניינו, בתפ"ח 534/08 בבית המשפט המחוזי בירושלים.
כתב האישום שהוגש כנגד המשיב מייחס לו עבירות אינוס, מעשה סדום ומעשים מגונים בבתו, בהיותה כבת 9 שנים וביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית בקטינה אחרת בת כ-12 שנים, בתו של חברו לעבודה של המשיב, ובהטרדה של קטינה אחרת כבת 11 שנים. עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לאחר שנדחה הדיון בבקשה פעמיים – פעם אחת בשל אי התייצבות בא-כוחו של המשיב ופעם שנייה בשל בקשתו לדחות את הדיון על-מנת ללמוד את החומר – התקיים דיון בבקשה ובו הסכים בא-כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע המעשים בבתו. בית המשפט החליט על עריכת תסקיר בעניינו של המשיב. לאחר עריכת התסקיר הסכים בא-כוחו של המשיב למעצרו עד תום ההליכים, תוך שמירת זכותו להציע חלופת מעצר במסגרת בקשה לעיון חוזר. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המשיב כאמור. משלא הסתיים משפטו של המשיב בתוך תשעה חודשים, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה להארכת מעצרו ב-90 ימים. בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט ח' מלצר, החליט להאריך את מעצרו של המשיב, וזאת לאור מסוכנותו של המשיב והתנהלות המשפט בקצב משביע רצון.
הישיבה הראשונה בתיק נערכה ביום 15.7.2008. מספר ישיבות נוספות שנקבעו נדחו עקב התחלפות בא כוחו של המשיב, וכן עקב קיומו של משא ומתן בין המבקשת למשיב. ישיבת ההוכחות הראשונה התקיימה ביום 6.1.2009 ולאחר מכן התקיימו ישיבות הוכחות נוספות ב-25.3.2009 וב-25.5.2009. סיכומי הצדדים נשמעו ביום 24.6.2009 והתיק קבוע למתן הכרעת דין ביום 31.8.2009.
2.
המשיב טוען כי חל שינוי בתשתית הראייתית עם תום המשפט, בשל שהמתלוננת חזרה בה חלקית מהודעתה ולפיכך יש, לשיטתו, סיכויים טובים שיזוכה ממקצת העבירות שבאישום הראשון בעוד אשר בכל הנוגע לאישום השלישי חזרה בה המבקשת מן האישום. גם לשיטתו של המשיב אין לשלול את האפשרות כי חומר הראיות ישמש בסיס די להרשעה בעבירות חמורות שמסוכנות רבה טבועה בהן. אין להתעלם מן העובדה כי המשפט הסתיים בפועל וכי מתן הכרעת הדין נקבע לעוד כחודשיים ימים ואין בשלב זה עילה לשנות מן ההחלטות שניתנו כבר באשר לקיום עילת מעצר.
מעצרו של המשיב יוארך ב-90 ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינו בבית המשפט המחוזי – הכל לפי המוקדם יותר.
ניתנה היום, ח' תמוז, תשס"ט (30.06.2009).
המשנה-לנשיאה