בש"פ 5291/00 גולן אוחיון נ. מדינת ישראל

העורר מואשם בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שידול להצתה, גרימת נזק בזדון ואיומים. לפי כתב-האישום, הוא שידל אדם בשם דוד אלחרר (להלן: אלחרר) להצית מקלט בביתו של אחיו בשל סכסוך בינו לבין האח. בית-המשפט המחוזי הורה על מעצר העורר עד תום הליכי משפטו, לאחר שמצא בהודעתו של אלחרר ראייה מספקת למעצר.

בערר שבפניי נטען, כי הודעתו של אלחרר, שהינו נרקומן, איננה עקבית, וכי אין להודעה זו חיזוק בחומר הראיות. כן נטען, כי התשתית הראייתית כולה אינה בעלת עוצמה המספקת למעצר. לחלופין, ביקש העורר, כי תקבע לו חלופת מעצר.

הפירכות שעליהן הצביע העורר אינן מפחיתות מן העוצמה הלכאורית של הודעתו של אלחרר. על-פי החוק, הודעת שותף לעבירה טעונה חיזוק. חיזוק זה מצוי בהודעת אשתו של אלחרר אשר סיפרה, כי בעלה והעורר נפגשו, בעוד שהעורר עצמו טען בהודעתו, כי כלל לא נפגש עימו.

התשתית הראייתית, איפוא, מספקת למעצר. לנוכח חומרתה של העבירה, המעלה חזקת מסוכנות שלא הופרכה, ולנוכח עברו הפלילי של העורר, אין גם מקום לקבוע לו חלופת מעצר.

הערר, איפוא, נדחה.