בש"פ 5294/99 אסעדאמירה נ. מדינת ישראל

בהסכמת הצדדים אני קובעת כי יש לתת לעוררות את האפשרות לשהות בליווי, מבוקר ועד ערב באחד מימי השבעה, על-פי בחירתן, בביתן שבכפר בית-ג'אן.

באת-כוח המשיבה הצהירה כי שירות בתי-הסוהר סבור שמשיקולי בטחון יש לכבול את העוררות הן בידיהן והן ברגליהן בעת השהייה בביתן. דרישה כזו אינה נראית לי, שכן אין היא מתיישבת עם מטרת השהייה - מתן אפשרות לעוררות, אשר שרויות באבל, לקבל את תנחומיהם של בני-משפחה ומכרים.

אשר-על-כן, אני מורה כי אין לכבול את ידי העוררות, ואילו את עניין כבילת רגליהן אני משאירה לשיקול-דעת אנשי הליווי, אשר יחפשו, ככל הניתן, דרך לוותר אף על כבילת הרגליים.

בכפיפות להסדר האמור, הערר נדחה.