בש"פ 5302/01 אברהים עבאס נ. מדינת ישראל

1.לפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ממן), שהורה לעצור את העורר ואחיו עד תום ההליכים המשפטיים.

2.נגד העורר ואחיו הוגש ביום 28.3.01 כתב אישום בו הואשמו השניים בעבירות שונות, כולל ניסיון לרצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, יריות באזור מגורים, ועוד.

3.האירוע נשוא האישום, אירע בכפר כנא. האירוע הוא על רקע סכסוך ממושך בין משפחת הנאשמים למשפחה אחרת, משפחת סאלח.

4.אחיו של העורר ירה באקדח לעבר משפחת סאלח. מהיריות נפצע קשה אדם בשם ראוף. לגרסת חלק מהעדים, העורר סיפק תחמושת לאחיו: הוא מילא מחסנית בכדורים ומסרם לאחיו.

5.ב"כ העורר טוען כי עדים אחרים מפריכים את דברי העדים המפלילים אותו. גם ראוף, שכבר העיד במשפט, טען שראה רק את האח יורה ולא ראה את העורר מוסר לו מחסנית. ראוף בטוח שאין הוא טועה בעניין זה.

6.אני יוצאת מן ההנחה, שיש אכן ראיות לכאורה. העובדה שיש שתי כתות עדים (או יותר) איננה שוללת, כעקרון, קיומן של ראיות לכאורה. ואולם, עד כה התקיימה ישיבת הוכחות אחת בלבד, ביום 24.6.01. שני עדים נשמעו, וחמישה שהתייצבו - לא נשמעו באותו יום. באותה ישיבה, נדחה המשך ההוכחות לישיבה אחת בלבד ב- 29.11.01. יום לפני ישיבה זו, ב28.11.01- עתיד להסתיים המועד של תשעה חודשים מאז הגשת כתב האישום.

7.דחיתי את הדיון בערר בימים אחדים לבקשת המדינה. המדינה ביקשה לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע מועדי דיון נוספים וקרובים. בעקבות שתי בקשות של הפרקליטות (שהראשונה בהם נדחתה), נקבעה ישיבת הוכחות אחת

נוספת ליום 26.10.01. נראה שאין הקומץ משביע את הארי, ואין סיכוי סביר לשמוע אפילו

את תשעת עדי התביעה המהותיים שעוד נותרו בשני המועדים האמורים. בכתב האישום רשומים 32 עדי תביעה, וישנם גם עדי הגנה. בנסיבות אלה, ברור מעתה שיהיה צורך לבקש בסוף נובמבר שנה זו הארכת מעצר כאמור בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב1982-, וספק רב בעיני אם בקצב זה ניתן יהיה לסיים את המשפט תוך שנה.

8.אכן קיימת חזקת מסוכנות לגבי העורר, חזקה הנובעת מעצם המעשה. הרשעותיו של העורר בעבר הן זניחות ואני מתעלמת מהן, כשכבר היום

ברור, שאין אפשרות לקיים את משפטו של העורר ולסיימו בתוך זמן סביר, נראה לי כי האיזון הנכון צריך להיות שחרורו של העורר למעצר בית מלא הרחק מכפר כנא. אין לשכוח שהאירוע הוא על רקע סכסוך הקיים בתחומי הכפר, ועל כן, בנסיבות מיוחדות אלה, החשש שהעורר יסכן את הציבור גם במקום אחר, הוא בעל עוצמה פחותה. אני מורה על שחרורו של העורר למעצר בית בלב כבד, אך איני רואה מנוס מכך, נוכח יומנו העמוס לעייפה של בית המשפט.

9.רשמתי לפני את הצהרת ב"כ העורר שלא יבקש בעקבות החלטה זו את שחרורו של הנאשם האחר חסאן עבאס, שגם אותו הוא מייצג, והוא, לכאורה, המבצע העיקרי. עוד הצהיר הסניגור כי לגבי חסאן יסכים גם למעצר של שלושה חודשים נוספים.

10.ב"כ העורר יוכל להציע לערכאה הראשונה חלופת מעצר בדרך של מעצר בית מלא הרחק מהכפר כנא, בצירוף ערבויות מתאימות. עד למתן החלטה אחרת, כאמור, יישאר העורר במעצר.

11.החלטה זו תישלח בפקסימיליה לבאי כוח הצדדים.