בש"פ 5304/10 מדינת ישראל נ. מנגיסטו מקטה

1.

ביום 6.4.2010 הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד המשיב. בכתב האישום מיוחסת למשיב עבירה של הצתה. בד בבד עם הגשתו של כתב האישום עתרה העוררת למעצר עד תום ההליכים. לאחר מספר דיונים החליט בית המשפט (כבוד השופט א' מקובר) ביום 12.7.2010 להורות על שחרור בתנאים. הערר מופנה נגד החלטת השחרור.

2.

בכתב האישום טענה העוררת, כי המשיב הצית את הדירה בה הוא מתגורר. כתוצאה מכך חלק מתכולת הדירה עלה באש. מדובר בדירה בראשון לציון בה מתגורר המשיב יחד עם אשתו וילדיהם וכן עם בני משפחה נוספים. לפי הנטען, ההצתה בוצעה על רקע חשדות של המשיב, כי אשתו מנהלת רומן עם אדם אחר.

3.

בפני בית המשפט המחוזי הונחו מספר תסקירי מעצר. התסקיר האחרון הוא מיום 8.7.2010. שירות המבחן בחן חלופה לפיה ישוחרר המשיב למעצר בית בביתה של אחותו בעיר אשדוד וזאת בפיקוחם של בני משפחה. בסיומו של התסקיר ולאחר הסברים שונים נכתב כי השירות אינו ממליץ על שחרורו של המשיב לחלופה שהוצעה.

4.

אכן, המלצה של שירות המבחן כשמה כן היא. אין ספק שבית המשפט אינו חייב לקבל את ההמלצה. עם זאת, יש ליתן משקל נכבד להמלצה, בוודאי במקרה דוגמת המקרה דנא. כוונתי בעיקר לרקע למעשה ההצתה. כמו כן התרשם השירות כי יהא קושי למפקחים שהוצעו להתמודד עם מטלות שונות שיתווסף להן פיקוח על המשיב.

5.

עוד יצוין, כי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי הוא קבע דיון נוסף ליום 29.7.2010, זאת על מנת שתובא לפני בית המשפט חלופת מעצר חדשה. משמע, בית המשפט ראה בחלופה שהוצעה ונתקבלה על ידו משום חלופה לתקופת ביניים, עד לדיון הבא. נראה לי, כי בנסיבות העניין המתואר לעיל, נכון היה להימנע משחרור לעת הזו ולקבוע דיון נוסף על מנת שבגדרו ניתן יהיה לבחון חלופה אחרת.

6.

אשר על כן, הנני מחליט לקבל את הערר ולבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי להורות על שחרור. המשיב יישאר לעת הזו במעצר. כמובן שהדיון שנקבע איננו מבוטל ויש להביא את המשיב לבית המשפט המחוזי לדיון הקבוע ליום 29.7.2010. שירות המבחן יבחן חלופות אחרות ויגיש תסקיר לקראת הדיון הנוסף בבית המשפט המחוזי.