בש"פ 5306/98 אשרף אלרג'בי נ. מדינת ישראל

העורר הואשם בבית המשפט המחוזי ביחד עם אחר בעבירות של פירוק רכב, נסיון למסחר בחלקי רכב וכניסה לישראל בניגוד לחוק. תחילה נעצר העורר עד תום ההליכים, אולם ביום 17.6.98 ציווה בית המשפט המחוזי על שחרורו בערובה בתנאים מגבילים.

בינתיים, ביום 17.8.98 ניתנה הכרעת דין המרשיעה את העורר ואת שותפו לכתב האישום בעבירות המיוחסות להם.

כנגד הרשעה זו מעלה בא כוחו המלומד של העורר טענות בשל העובדה שהיא ניתנה מבלי שהוגשו סיכומים מטעמו. הוא ציין בעררו את נימוקיו לאי הגשת הסיכומים, ולטענתו יש בנימוקיו כדי לבסס ערעור על הכרעת הדין. אולם בשלב זה טרם הוגש ערעור, כיוון שהעורר ממתין לגזר דינו.

בינתיים מיד לאחר ההרשעה נעתרה השופטת של בית המשפט המחוזי לבקשת התביעה וציוותה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. את החלטתה לעצור נימקה השופטת בכך שבינתיים הורשע העורר באותן עבירות שהורשע בהן שותפו לאישום הנתון במעצר מתחילת המשפט. היא סברה שאין מקום להבחין ביניהם. כמו כן הביאה בגדר שיקוליה את העובדה שהעורר מתגורר בחברון, וכי עתה, לאחר ההרשעה, ובעת ההמתנה לגזר הדין, קיים חשש ממשי כי העורר ימלט מאימת הדין.

בחנתי את טענותיו של הסניגור אך לא ראיתי להעתר לבקשה. טענותיו ביחס לפגם בהליכים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי יתבררו בערעור אם וכאשר יוגש.

מכיוון שקיימת עילת מעצר נגד העורר והוא שוחרר בתחילת ההליך, עקב השיקול של דיות הראיות, הרי עתה בהתחשב בשלב בו מצוי המשפט - לאחר הרשעה - ובסיכוי לסיימו בגזר דין בקרוב, לא ראיתי כי יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר.

אשר על כן הערר נדחה.