בש"פ 5308/97 יוסף שגב נ. מדינת ישראל

1.במסגרת כתב אישום שהוגש על העורר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נעשה הסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום והעורר הורשע על פי הודייתו בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, כליאת שוא וסחיטה בכח. לפי העובדות שבהן הודה העורר, בתמצית, היה סכסוך כספי בינו לבין המתלונן והעורר ניסה לגבות ממנו את חובו. לפי הצעתו של העורר נסעו הוא והמתלונן במכונית שבה נהג נאשם נוסף לאיזור בית העלמין שביער בן-שמן. העורר הוריד את המתלונן בכח מן המכונית, היכה אותו בצינור גומי ובמוט ברזל, בעט בו ואיים עליו שישבור את ראשו. לאחר מכן כרך חבל סביב צווארו ותלה אותו על עץ פעמים מספר. בסופה של מסכת ההתעללויות הסיר אותו מן התליה, גרר אותו אל חלקת קבר שהיתה מוכנה לקבורה, השכיבו בתוך הקבר, כיסה אותו בלוח שיש, שעליו הניח שלוש אבנים כבדות, ונסע מן המקום.

עם הגשתו של כתב האישום ציווה בית המשפט המחוזי לעצור אותו עד תום ההליכים. כאמור, הודה בינתיים העורר בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן ובית המשפט הורה, לפי בקשת באי כח בעלי הדין, על הגשת תסקיר של שירות המבחן עד יום 5.11.97. באותו יום אמור גם להשמע הטיעון לעונש.

2.טענותיו העיקריות של בא כח העורר הן כי העורר והמתלונן היו ידידים טובים לפני הארועים שתוארו והם ידידים טובים גם היום. העורר הוא אב לשישה ילדים, בתקופת מעצרו הממושכת מתדרדר מצב בריאותו והולך והוא עומד לעבור ניתוח. במצב דברים זה אין כל יסוד לחשש שהעורר יסכן את הציבור או את המתלונן ולפיכך ראוי כי ישוחרר לביתו, על מנת שלא ייצא ממנו.

3.דין הטענות להידחות.

די בתיאור התמציתי של פרשת המעשים שיוחסו לעורר ואשר בהם הודה, כאמור לעיל, כדי להעיד על רשעותו ועל אכזריותו הרבה. נסיבות אלה, כשלעצמן, מניחות יסוד איתן לחשש כי העורר עלול לסכן את בטחון הציבור אם ישוחרר. חיזוק נוסף לכך מצוי בנסיבותיו האישיות של העורר שבמרשם הפלילי שלו ארבע עשרה הרשעות קודמות, שרובן הרשעות בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש וכן איומים.

במצב דברים זה אין לייחס כל משקל לעובדה כי לעורר שישה ילדים וכי מצב בריאותו אינו שפיר.

4. הערר נידחה.