פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
5312/02
בפני:
כבוד
השופטת ט' שטרסברג-כהן
המבקשת
:
מדינת
ישראל
נגד
המשיבים
:
1.
חאלד בן יוסף גנאם
2. מוסטפא בן אחמד דכנאש
בקשה
שניה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי
סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה-מעצרים),
התשנ"ו1996-
בשם
המבקשת: עו"ד חמודות
בשם
המשיב 1: עו"ד צדיק נאסר
בשם
המשיב 2: עו"ד עמיקם שוחט
החלטה
זוהי בקשה להארכת תוקפו של מעצר מעבר לתשעה חודשים, ב45- ימים נוספים החל מ25.6.02-, או עד למתן הכרעת הדין. העבירות המיוחסות למשיבים שוד מזוין, קשר לביצוע פשע, חבלה בכוונה מחמירה, הן חמורות ביותר. לא אפרט משום הפירוט הרב המצוי בהחלטות הקודמות של הערכאות השונות בעניינם של המשיבים. אין מחלוקת כיום בדבר קיומן של ראיות לכאורה.
הסניגורים המלומדים טענו כי התמשכות המשפט אינה באשמתם. כן טענו, כי אין עוד מסוכנות במשיבים היות והעדויות הסתיימו והמתלונן נתון במאסר. אין בכוחם של נימוקים אלה להכריע את הכף לטובת המשיבים. מסוכנותם של המשיבים היא כלפי כולי עלמא ולאו דווקא כלפי המתלונן. אם יורשעו עלולים הם לעמוד בפני עונש מאסר שאכן הוטל על אדם שלישי שהיה מעורב בביצוע העבירות.
ב18.6.02- התקיימה ישיבה אחרונה בה הסתיים שלב ההוכחות ובית המשפט הורה על סיכומים בכתב שיוגשו עד 1.7.02, וביום 4.7.02 קבועה ישיבה להשלמת סיכומים בעל-פה. יש להניח שהכרעת הדין תינתן בפרק הזמן המוארך.
ערה אני לחובה לקיים את דברו הברור והמפורש של המחוקק לפיו לאחר תשעה חודשי מעצר מבלי שהמשפט יסתיים, ישוחרר הנאשם ממעצרו, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר. נראה לי, כי בנסיבות המקרה דנן, יש להיענות לבקשה ולהאריך את המעצר כמבוקש.
ניתנה היום, ט"ו
בתמוז תשס"ב (25.6.02).
ש
ו פ ט ת