בש"פ 5326/00 מדינת ישראל נ. מוסטפא חיג'אזי

המשיב, צעיר בן 18, מואשם בבית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירה של נסיון לאינוס. על-פי האמור בכתב-האישום, עקב המשיב בצהרי-יום אחרי המתלוננת, אשר הלכה ברחוב בעיר עפולה אל עבר ביתה, כשהיא דוחפת עגלת-תינוקות, ובה ילדתה הקטנה. לפי כתב-האישום, נכנס המשיב אחרי המתלוננת לחדר-המדרגות של ביתה, נעמד מאחוריה, וכאשר התכופפה לעבר העגלה על-מנת לשחרר את ילדתה מן הרצועות, הפשיל הוא את בגדיה, וניסה לבעול אותה, תוך שימוש בכוח. לשמע צעקות המתלוננת, שהתנגדה לו בכוח, וצעקות שכנה שיצאה מביתה, נמלט המשיב מן המקום.

בית-המשפט המחוזי (השופט האשם חטיב) דחה את בקשת המדינה לעצור את המשיב עד תום הליכי המשפט, הגם שמצא ראיות לכאורה מספיקות למעצר, המושתתות הן על דברי המתלוננת, והן על הודייה חלקית של המשיב במשטרה. בית-המשפט קבע, כי מנסיבות העבירה עולה, שהמשיב לא הפעיל מידה רבה של כוח, וכן שהוא נמלט מן המקום. מכאן הסיק בית-המשפט, כי ניתן להסיר את החשש לשלום הציבור על-ידי חלופת-מעצר, והורה על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, לרבות מעצר-בית.

מכאן הערר שהגישה המדינה.

המשיב, כאמור, בן 18, ועברו נקי. בנסיבות אלה, ובהתקיים עילת מעצר, ראוי, ככלל, לקבוע חלופת-מעצר. ברם, נסיבות העבירה במקרה שלפנינו, וכן הסברו של המשיב בחקירתו במשטרה, לפיו לא יכול היה לשלוט במעשיו, מלמדים כי צעיר זה אכן אינו מסוגל לשלוט ביצרו. נראה שבנוסף לעונש שיוטל עליו על-ידי בית-המשפט המחוזי, אם תוכח אשמתו, יזדקק המשיב גם לטיפול הולם בבעייתו. עם-זאת, כל עוד לא ניתן לו טיפול כזה, ובשלב זה הדבר, כמובן, אינו אפשרי, הסכנה הנשקפת ממנו לציבור היא רבה. חלופת-מעצר מושתתת על אמון שנותנים בנאשם, ואדם שאינו שולט ביצרו, סביר שגם לא יעמוד בתנאים מגבילים.

אין מנוס, איפוא, אלא לקבל את הערר.

אשר על-כן, אני מבטלת את החלטתו של בית-המשפט המחוזי, ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. לנוכח גילו הצעיר, ראוי הוא לעשות מאמץ, ולקיים הליכים אלה במהירות האפשרית.