בש"פ 5352/20 מדינת ישראל נ. יעקב(מטיטה) בן שטרית

לפנַי בקשה תשיעית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ב-150 ימים החל מיום 11.8.2020, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 31343-04-19 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

1.

ביום 13.7.2015 הוגש כתב אישום נגד המשיב בו הוא הואשם יחד עם משיבים נוספים בשורה של עבירות במסגרת ארגון פשיעה בינלאומי, בהן: עבירות רצח; ניסיונות לביצוע רצח של גורמים עמם היו מסוכסכים; עבירות של סחר, ייצוא, ייבוא והספקה של סמים בהיקפים גדולים; עבירות אלימות ועוד. פרשה זו זכתה לכינוי "פרשה 512" ופרטיה הוצגו בהרחבה בהחלטות קודמות אשר ניתנו על ידי בית משפט זה (ראו למשל: בש"פ 6446/16 מדינת ישראל נ' אברג'יל (11.9.2016)). כתב האישום מייחס למשיב עבירות של ייצוא, ייבוא והספקה של סמים במסגרת ארגון פשיעה; חבלה בכוונה מחמירה בארגון פשיעה; התחמקות ממס או סיוע לאחר להתחמק ממס במרמה, עורמה ותחבולה במסגרת ארגון פשיעה.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר הנאשמים, בכללם המשיב, עד תום ההליכים. ביום 15.3.2016 הוחלט בהסכמת המבקשת על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני. ביום 5.2.2018, בהתאם להמלצת שירות המבחן, הוסר הפיקוח האלקטרוני והתאפשר למשיב לצאת ממקום מעצר הבית, בו היה נתון לצורכי עבודה. אלא שביום 28.3.2019 הפר המשיב את תנאי שחרורו לאחר שהעביר באולם בית המשפט סמים לנאשם אחר בפרשה שהיה אסיר במועד זה. בגין מעשה זה הוגש נגדו כתב אישום נוסף והוא הורשע ביום 5.3.2020 ונגזרו עליו תשעה חודשי מאסר בפועל.

3.

באשר לתיק העיקרי. נכון לעת הזו הסתיימה שמיעת ההוכחות והמבקשת הגישה את סיכומיה בכתב זה מכבר. המשיב ושנים מהנאשמים קיבלו אורכה להגשת סיכומי ההגנה מטעמיהם עד ליום 17.8.2020 ונקבעו ארבעה מועדים לצורך השלמת סיכומים בעל-פה במהלך חודש ספטמבר ש"ז.

4.

המבקשת טוענת כי הארכת המעצר מתחייבת נוכח חומרת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום. מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני שעה שמיוחסות לו עבירות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה היא ממילא בבחינת חריג. יותר מכך, אף שלאורך הזמן היו הקלות בתנאי מעצרו, המשיב הפר את התנאים ובכך פגע באופן קשה באמון שניתן בו. יש בכך כדי לחזק את מסוכנותו ואת החשש מפני הפרה נוספת של תנאי שחרורו אם אכן ישוחרר. מעבר לכך, למשיב עבר פלילי מכביד הכולל 11 הרשעות קודמות.

5.

המשיב טוען כי אין להותירו מאחורי סורג ובריח רק בשל מעידתו החד-פעמית לפני למעלה משנה ויש לבדוק מחדש את המסוכנות הנשקפת ממנו באמצעות תסקיר מעצר מעודכן. כמו כן, חרף זאת שנראה על פניו שהמשפט קרוב לסיום, קיים קושי לסנגוריו ליצור קשר עמו בשל הקשחת תנאי הביקור במתקן הכליאה בו הוא מצוי בשל משבר הקורונה. על כן, המשפט עלול להתנהל בעצלתיים.

6.

ההליך העיקרי נמצא לפני סיום ממש. פרשת שמיעת הראיות הסתיימה. הוגשו סיכומים בכתב מטעם המבקשת. נותר רק לקבל את סיכומי התשובה של ההגנה ושמיעת טיעונים בעל-פה. לשם כך נקבעו 5 מועדים ביומן בית המשפט. כמו כן, המשיב הוכיח במעשיו כי אין הוא ראוי לאמון בית המשפט. הוא שוחרר מכבלי מעצרו וניצל זאת לשם ביצוע עבירת סמים בתוך אולם בית המשפט. שעה שכאמור תלוי ועומד נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות סמים קשות ביותר בשווי מיליוני שקלים. קשה לשער ביצוע עבירת סמים עם תעוזה רבה יותר. בנסיבות אלו אין מקום לחזור על טעויות העבר ולו באמצעות הקלה בתנאי מעצרו בדמות מעצר בפיקוח אלקטרוני. וכפי שקבע השופט ע' פוגלמן בהחלטתו אך מלפני מספר ימים (בש"פ

4639/20) במסגרת ערר שהגיש המשיב נגד דחיית בקשתו לעיון חוזר בתנאי מעצרו –

"בית משפט זה עמד, הן בעניינו של העורר (בש"פ 6531/19 מדינת ישראל נ' בן שטרית (10.10.2019) (להלן: בש"פ 6531/19; בש"פ 1770/20 מדינת ישראל נ' בן שטרית (12.3.2020)), הן בעניינו של אחר שעבר עבירה דומה נוספת במהלך אותה פרשה (בש"פ 2120/20 מדינת ישראל נ' אוזיפה (6.4.2020) ), על העובדה שהפרת האמון שניתן בו באופן בוטה באולם בית המשפט מציבה משוכה גבוהה מאוד לפני נאשם בבואו לבקש מעצר בפיקוח אלקטרוני או מעצר בית, וכפי שציינה השופטת

ע' ברון , הפרת האמון ונסיבות המעשים המיוחסים לו מעידים על מסוכנות גבוהה הנשקפת ממנו, וזאת מעבר לזו הנלמדת מהמעשים המיוחסים בתיק העיקרי (בש"פ 6531/19)."

כל המוסיף גורע.

אני מאריך אפוא את מעצרו של המשיב ב-150 ימים החל מיום 11.8.2020, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 31343-04-19 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.