בש"פ 5363/00 יאן נדייז'דין נ. מדינת ישראל

שבעה אנשים הועמדו לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לחטיפה לשם סחיטה, סיוע לסחיטה באיומים, ועוד. על-פי הנטען, נקשר קשר להוציא כספים במעשי סחיטה מאנשים שונים, והחבורה - בהרכבים שונים - ביצעה מעשי פשע אלה.

כנגד העורר מופנה אישום המופיע בכתב-האישום כאישום השביעי. כן הואשם העורר בהשתתפות בקשר הפלילי.

בערר שלפניי, נטען תחילה, כי התשתית הראייתית שהציגה התביעה אינה מספיקה למעצר. בדיון בערר, חזר בו העורר מטענה זו וטען, כי יש לבודד את האישום בו הוא מואשם משאר האישומים. זאת, לאור העובדה, שתפקידו של העורר בין השותפים היה שולי. לטענת העורר, הוא לא היה שותף מלא לקשר, ולא נמנה עם מייסדיה של עמותה, אשר בסיועה נעשו מעשי הסחיטה שונים.

טענה זו יש לדחות. העורר היה, אמנם, שותף לאישום אחד, אך בביצוע המעשים הכלולים במסגרת אישום זה, השתתפו יחד עם העורר שותפים אחרים, כחלק מחבורה שעסקה בסחיטה. המעשים המיוחסים לעורר במסגרת אישום זה הינם חמורים ביותר, ואין, כאמור, חולק, כי היה הוא שותף גם לקשר, עבירה המיוחסת לו במסגרת האישום הראשון.

בנסיבות אלה, לנוכח חזקת המסוכנות העולה מסוג העבירות בהן הואשם העורר, ואשר לא הופרכה, ולאור העובדה שלעורר גם עבר פלילי, איני רואה מקום להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי.