בש"פ 5363/04 יוגב כהן נ. מדינת ישראל

בשעות הבוקר של יום 1.5.04, תקפו נוסעיו של רכב עליהם נמנה העורר, את נוסעיו של רכב אחר, וכתוצאה מכך הובאו כל בני החבורה לדין, כאשר המשיבה מייחסת להם עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות ומעשה פזיזות ורשלנות. בית המשפט המחוזי בנצרת, בפניו עתרה המשיבה למעצר העורר וחבריו עד תום ההליכים, החליט להסתפק בעניינו של העורר בחלופה של מעצר-בית מלא.

בערר שבפני טענה באת-כוחו המלומדת של העורר, עו"ד שפריר, כי בהחלטה לפיה יוחזק שולחה במעצר בית מוחלט כרוך נזק רב, הואיל והיא קוטעת את שירות החובה שלו, שירות אותו הוא עושה ביחידת צנחנים. לכך עלולה להיות כמובן השלכה מרחיקת לכת גם על עתידו, ועל כן הבקשה היא להתיר לעורר לשוב ליחידתו, וסבורני כי אין טעם או עילה לאסור זאת. אדרבא, שהייתו של העורר ביחידה הצבאית בה הוא נתון למרות ופיקוח של מפקדיו, עשויה להיות חלופה הולמת למעצר, באשר היא מנטרלת כל סכנה הנשקפת ממנו לציבור בכלל ולמתלוננים בפרט, ומשום כך נהגתי באותה דרך בעניינו של מעורב אחר בפרשה זו (בש"פ 5363/04).

אני מחליט איפוא לקבל את הערר והעורר יתייצב החל ממחר, כ"ז בסיון תשס"ד (16.6.2004), בשעות הבוקר, ביחידתו להמשך השירות, ובלבד שבכל חופשה שתינתן לו הוא ישהה במעצר בית מוחלט. העורר מוזהר כי כל הפרה של תנאי מתנאי השחרור עלולה לגרום למעצרו.