בש"פ 5368/09 אכרמי חאג' יחיא נ. מדינת ישראל

1.

זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקווה (כבוד השופטת ז' בוסתן) שבה הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח וגרימת חבלה חמורה. לפי האמור בכתב האישום, הגיעו שלושה אנשים (להלן: השלושה ) לדוכן לממכר מזון בבעלות העורר. הדוכן ניצב סמוך לחצר בית הוריו של העורר. השלושה, שהיו תחת השפעת אלכוהול, קיללו את העורר ואחד מהם סטר לו. העורר נכנס לבית הוריו, נטל סכין ויצא ותוך שהוא צועק כי הוא מחזיק סכין. בני משפחתו של העורר מנעו ממנו לצאת מחצר הבית. השלושה נכנסו לרכבם והחלו לנסוע, אולם מיד לאחר מכן נשמע קול ירי, והם חזרו למקום לברר סיבת הירי. השלושה נכנסו לחצר הבית, דחפו את העורר והחלה קטטה בה היו מעורבים נוספים. אנשים אחרים שהיו במקום הפרידו בין הניצים. אחד מן השלושה חזר לרכב וגם השניים האחרים פנו לעזוב, ואז יצא העורר בריצה אל שניהם, דקר אחד מהם שתי דקירות בגבו ואת האחר דקר בבית החזה – דקירה שגרמה למותו. יצוין, כי העורר היה נתון במעצר בית בעת שביצע, לכאורה, את המעשים המתוארים.

בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בבקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים, הסכים בא-כוחו לקיומן של ראיות לכאורה ובית המשפט הורה על עריכת תסקיר בעניינו של העורר. בתסקיר המבחן נבחנה חלופת מעצר בבית הוריו של העורר, וזו נפסלה לאור מאפייני האישיות של העורר וגם מן הטעם שבית הוריו נשרף בשל האירוע נשוא כתב האישום, ולמעשה אין למשפחה כתובת קבועה. בתסקיר צוין שהסכסוך בין משפחת העורר למשפחת המנוח טרם נפתר, שכן לא נערכה "סולחה", ויש בכך כדי להגביר את "הסיכון הכרוך במצבו". בא-כוח העורר ביקש להורות על עריכת תסקיר משלים, אשר יבחן חלופת מעצר אחרת, אולם בית המשפט דחה את בקשתו. בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בכך שקיימות ראיות לכאורה וקיימת מסוכנות מצד העורר. בנוסף, כך ציין בית-המשפט, תסקיר המבחן מעריך כי מאפייניו האישיים של העורר מעידים על מסוכנות גבוהה. על כן, כך בהחלטת בית המשפט, אין מקום לבחינת חלופת מעצר בעניינו של העורר, וזאת במנותק משאלת התאמתה של חלופה מסוימת כלשהי.

2.

העורר טוען כי היה מקום להורות על עריכת תסקיר משלים, שכן התסקיר שנערך אינו שולל באופן עקרוני שחרור לחלופת מעצר, אלא רק שולל, לדעתו, את החלופה המסוימת שהוצעה. עוד טוען העורר כי יש לייחס משקל, לטובת העורר, לעובדה שהרצח לא היה מתוכנן ולכך שקדם לו, לטענתו, קינטור. העורר מצייין כי אמנם טרם נערכה סולחה של ממש, אולם קיימת ועדת סולחה, שסיכמה על "הודנה" עם משפחת המנוח לצורך עריכת הסכם סולחה. בכל מקרה, כך טוען העורר, אין להחזיק כנגדו את העובדה שהוא נתון בסכנה מצד משפחת המנוח.

3.

בדין נמנע בית-המשפט המחוזי מלהורות על שחרורו של העורר לחלופה אחרת. העורר נעץ, כך על-פי הראיות העומדות לחובתו, סכין בגופו של אחר וגרם למותו. הדבר התרחש במסגרת סכסוך מתמשך, כך נראה, בין שתי המשפחות. העורר הורשע בעבר גם בעבירה של הפרת הוראה חוקית. בנסיבות המקרה לא נפל, איפוא, פגם בהחלטת בית-המשפט ה מחוזי כי אין מקום לשחרר את העורר בערובה.

הערר נדחה.