בש"פ 5387/18 אמיר בצלאל נ. פרקליטות מחוז תל אביב

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' השופטת י' פרדלסקי מיום 8.4.2018 (ת"פ 60289-02-17) שלא לפסול עצמה מלשבת בדין. בקשת הארכה הוגשה ביום 15.7.2018.

לטענת המבקש, ההחלטה הומצאה לו ביום 22.4.2018. בבקשה ציין המבקש כי בשל נסיבות אישיות מסוימות (אשר אמנע מלפרטן מחמת צנעת הפרט) לא עלה בידו להגיש את ערעור הפסלות במועד. מן הבקשה עולה עוד כי המשך הדיון בעניינו של המבקש קבוע ליום 18.7.2018, היינו שלושה ימים לאחר מועד הגשת הבקשה.

לאחר שבחנתי את בקשת הארכה על רקע אמות המידה החלות בעניין, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

כידוע, סד הזמנים להגשת ערעור פסלות בפלילים הוא קצר ביותר ועומד על חמישה ימים (סעיף 147(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). בענייננו, בקשת הארכה (בצירוף הודעת הערעור גופה) הוגשה למעלה מחודשיים וחצי לאחר המצאת ההחלטה לידי המבקש. מדובר אפוא באיחור ארוך וממשי. סבורני כי אין בנימוק אשר ניתן על ידי המבקש כדי להוות טעם מבורר לאיחור כה ניכר, מה גם שהטענות העובדתיות המתייחסות לסיבת האיחור לא נתמכו בתצהיר ערוך כדין (יצוין כי התצהיר אשר צורף להודעת הערעור נחתם ביום 14.3.2018 והוגש במסגרת בקשת הפסלות, וממילא אינו מתייחס לאירועים שקרו לאחר מכן).

החשיבות המיוחדת הנודעת לעמידה במועד להגשת ערעור פסלות שוקלת אף היא לעבר דחיית הבקשה (למשל, בש"פ 8303/13 בן מיור נ' מדינת ישראל , פיסקה 9 (9.1.2014); י' מרזל, דיני פסלות שופט 332 (התשס"ו-2006)); וכך גם העובדה שבקשת הארכה הוגשה שלושה ימים בלבד לפני המועד שבו קבוע דיון המשך בעניינו של המבקש (שהרי היענות לבקשת הארכה עלולה להוביל לדחיית מועד הדיון). לאמור עד כה מתווסף הנתון כי לאחר עיון בחומר שבתיק סבורני כי סיכוייו הלכאוריים של הערעור אינם תומכים במתן הארכה המבוקשת.

נוכח כלל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד נדחית ללא צורך בתשובה.

בשים לב לכך שההליך הפלילי בעניינו של המבקש קבוע להמשך דיון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בעוד יומיים (18.7.2018), המזכירה הראשית מתבקשת לוודא כי עותק של החלטה זו יימסר לידי כב' השופטת י' פרדלסקי באופן מידי; וכי החלטה זו תומצא למבקש ולמשיבה ללא דיחוי ואף תימסר למבקש הודעה טלפונית בדבר תוכנה .