בש"פ 5394/97 מלכיאל שרבט נ. בכור שרבט

1.בין המבקש לבין המשיבים קיים סכסוך רב שנים שבמהלכו התנהלו מספר הליכים בבית המשפט המחוזי בנצרת. חלק מהליכים אלה נסתיימו בהחלטות וחלקם תלויים ועומדים. המבקש הגיש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו, על דרך של המרצת פתיחה, תובענה נגד המשיבים להעניק לו סעדים שונים הנובעים מפסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי בנצרת וכן מפסק בוררות שניתן בין הצדדים. בעקבות בקשה שהגישו המשיבים לסילוק המרצת הפתיחה על הסף, החליט בית המשפט קמא להעביר את הדיון בהמרצת הפתיחה לבית המשפט המחוזי בנצרת. המבקש ביקש להרשות לו לערער על ההחלטה.

2.לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. כאמור, התנהלו ההליכים שהביאו להגשת המרצת הפתיחה בבית המשפט המחוזי בנצרת. בהמרצת הפתיחה עתר המבקש להחליף את הנאמן שמינה בית המשפט המחוזי בנצרת, בפסק דין שניתן על פי הסכמת הצדדים, בנאמן אחר. כן ביקש, בין היתר, "ליתן צו הקובע כי בגדר רשימת הנכסים שעל המבקש והמשיבים לפרט ולמסור בתצהיר כאמור בסעיף 6 לפסק הדין (הכוונה לפסק הדין הנזכר - י.ט.) וכנדרש בפסק הבוררות המכונה חלקי "ב" - - - באים - - נכסים מכל מין וסוג - - ". עינינו הרואות כי הסעדים שביקש המבקש נובעים מאותו פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת, שמינה את הנאמן ונתן תוקף של פסק דין להסכם שבו דובר בנכסים הנזכרים בהמרצת הפתיחה.

אכן, מבקשת רשות הערעור עולה כי המבקש הגיש תחילה את הבקשות שהיו לאחר מכן ענינה של המרצת הפתיחה בבית המשפט המחוזי בנצרת כבקשות ביניים בתיק שהתברר שם. בית המשפט המחוזי בנצרת מחק את הבקשות מן הטעם שההליכים בתיק העיקרי הסתיימו בפסק דין ולפיכך אין לעתור עוד במסגרת זאת לסעדי ביניים נוספים. איני רואה צורך להכריע כאן בשאלה אם יש לראות באותן בקשות של המבקש הליכי ביניים בתיק שהתנהל בין הצדדים בבית המשפט המחוזי בנצרת אם לאו. לדעתי, מטעמים מעשיים ראוי שהענין יתברר שם, ובעיקר לאור העובדה שבית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו כי נשמרת זכותם של הצדדים לחזור ולפנות לבית המשפט, כאשר הכוונה היתה לבית המשפט שנתן את הפסק.

3. הבקשה נדחית.