בש"פ 5402/15 מדינת ישראל נ. שמעון ביטון

בקשה להורות על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים מיום 17.8.2015 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 34741-11-14 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

1.

המשיבים עומדים לדין בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות, על כך שהזמינו את המתלונן להצטרף אליהם לנסיעה ברכבו של אדם נוסף בשם דוד (להלן: דוד), לאחר שראו כי המתלונן מחזיק בכיסו סכום כסף גדול וקשרו קשר לשדוד אותו. המשיבים וכן דוד שנהג ברכב וחבר נוסף של המשיבים דני שושן (להלן: דני ), הגיעו למקום מבודד שם יצאו המשיבים עם המתלונן מן הרכב, תקפו אותו במכות באגרופים, התיזו על פניו גז מדמיע ונטלו מכיסו סך של 4,500 ש"ח במזומן וכן נטלו את ארנקו בעוד דוד ודני נותרו ישובים ברכב. המשיבים אף הפילו את המתלונן אל סבך שיחים בערוץ עמוק ועזבו את המקום ברכב, כשהם מותירים את המתלונן פצוע ומדמם. לאחר שהמשיבים נפרדו מדוד ועזבו את הרכב הזעיק דוד את המשטרה, הוביל את השוטרים אל המקום בו נשדד המתלונן שם אותר המתלונן כשהוא פצוע וחבול והוא הובהל לבית החולים קפלן כשהוא סובל משבר בכף ידו, מחתכים בפניו ומפצעים ושטפי דם בחלקים שונים של גופו.

2.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת לעצור את המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. לאחר קבלת תסקירים של שירות המבחן אשר לא באו בהמלצה לשחרורם, בין היתר, בשל מעורבותם בפלילים בעבר בעבירות אלימות, סמים ורכוש ומאסרים שריצו בגינן וכן בשל רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מהם להישנות מעשי עבירה, הורה בית המשפט המחוזי ביום 7.1.2015 על מעצרם כמבוקש. מאז התאפיין ההליך בעניינם של המשיבים בדחיות חוזרות ונשנות, בין היתר, בשל ניסיון למצות משא ומתן והליכי גישור; בשל חילופי ייצוג של המשיבים לאחר טענות שהעלו כלפי עורכי דין שמונו לייצגם מטעם הסנגוריה הציבורית; בשל עתירה לגילוי ראיה שהגיש המשיב 2; וכן בשל אי התייצבותו של דני כעד תביעה והצורך להוציא נגדו צווי הבאה על מנת לוודא את התייצבותו.

3.

כפי העולה מן הבקשה התקיים דיון הוכחות ביום 12.5.2015 בו העידו חמישה שוטרים וביום 2.7.2015 נשמעו ארבעה עדי תביעה נוספים ובהם דני והמבקשת הכריזה "אלו עדיי". באותו שלב שבו והתעוררו בעיות שכבר התעורר בעבר בסוגיית ייצוג המשיבים, הסנגורים הוחלפו בשנית והמשך שמיעת ההוכחות נקבע ליום 3.9.2015 לסיום פרשת ההגנה ולסיכומי הצדדים בעל פה.

4.

המבקשת עתרה כאמור להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בהליך, לפי המוקדם והדגישה בבקשה את מסוכנותם הרבה, את עברם הפלילי המכביד ואת דרישותיהם החוזרות ונשנות להחלפת ייצוג אשר גרמו להימשכות ההליכים.

5.

במהלך הדיון שהתקיים בבקשה ביום 10.8.2015 ובהינתן לוח הזמנים הקבוע לסיום שמיעת התיק, הצעתי כי המעצר יוארך ב-60 ימים בלבד החל מיום 17.8.2015. הצעה זו התקבלה על ידי המבקשת וכן על ידי המשיב 1 ואילו המשיב 2 דחה את ההצעה ועמד על דחיית הבקשה.

בהינתן העובדה כי שמיעת ההוכחות צפויה להסתיים ביום 3.9.2015 וכי באותו מועד ישמעו גם סיכומי הצדדים, סברתי ועודני סבורה כי הארכת המעצר לפרק זמן בן 60 ימים בשלב זה יש בה משום איזון נכון בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין. מחד גיסא יש לשקול לחובת המשיבים את המעשים האלימים והקשים המיוחסים להם, את עברם הפלילי, את המאסרים שריצו בעבר בעבירות דומות, את המסוכנות המובהקת הנשקפת מהם ואת העובדה כי הימשכות ההליכים עד כה נגרמה במידה לא מבוטלת בשל האופן שבו התנהלו המשיבים בכל הנוגע לסוגיית הייצוג. מאידך גיסא, עומדת למשיבים חזקת החפות וכן עומדת לזכותם העובדה כי חלפו 9 חודשים מיום הגשת כתב האישום ומשפטם טרם הסתיים. אך כפי שכבר צוין משפטם עומד בפני סיום ובהינתן מכלול השיקולים שצוינו נראה כי היעתרות חלקית לבקשת המבקשת מאזנת נכונה בין האינטרסים הנוגדים הצריכים לעניין.

אשר על כן אני מורה כי מעצרם של המשיבים יוארך ב-60 ימים החל מיום 17.8.2015 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 34741-11-14, לפי המוקדם.