החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5404/00 מדינת ישראל נ. חאלד מוקטרן

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · דחיית מתן גזר דין ושחרור לתנאים לבחינת התנהגותערר על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות מתן גזר דין ולשחרר את הנאשם בתנאים מגבילים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת לדחות את מתן גזר הדין של המשיב, שהודה בעבירות תקיפה והתעללות במשפחתו, ולשחררו בתנאים מגבילים לבחינת התנהגותו. בית המשפט העליון קבע כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, בהתחשב בכך שהתסקיר אינו מצביע על סכנה מיידית והרתעה הנובעת מדחיית הגזר. הערר נדחה.

העובדות

המשיב הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפה והתעללות באשתו ובילדיו. התסקיר שהוגש לקראת גזר הדין לא היה חיובי, ועלה ממנו כי המשיב אינו מקבל אחריות על מעשיו. בית המשפט המחוזי דחה את מתן גזר הדין ושחרר את המשיב בתנאים מגבילים, והמדינה ערערה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את מתן גזר הדין ולשחרר את המשיב בתנאים מגבילים לבחינת התנהגותו?

הלכות

  1. 1

    אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי לבחון את התנהגות הנאשם בטרם גזירת הדין, כאשר הוא משוחרר ממעצר, על פי התרשמותו ממנו

    ״לא מצאתי מקום להתערב בשיקול-דעתו של בית-המשפט המחוזי, אשר מבקש לבחון את התנהגותו של המשיב בטרם גזירת-הדין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תסקיר שירות המבחן שאינו מצביע על סכנה ברורה ומיידית למשפחה, והרתעה הנובעת מדחיית גזר הדין, מצדיקים את ההחלטה

    ״תסקיר שירות-המבחן אינו מצביע על סכנה ברורה ומיידית למשפחתו של המשיב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • תסקיר שירות המבחן
  • הסדר טיעון
  • תקיפה
  • התעללות
  • הרתעה
  • שיקול דעת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

5404/00

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המ

בקשת:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

חאלד מוקטרן

ערר

על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 27.7.00 בת"פ 1073/00, שניתנה על-ידי

כבוד סגן-הנשיא ע' ר' זועבי

תאריך

הישיבה: כ"ה בתמוז תש"ס (28.7.00)

בשם

המבקשת: עו"ד יאיר חמודות

בשם

המשיב: עו"ד מוחמד פוקרא

החלטה

המשיב מואשם בבית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירות תקיפה והתעללות באשתו ובילדיו. לבקשת המדינה, נעצר המשיב עד תום ההליכים, ובמסגרת הסדר טיעון, הודה בעבירות שיוחסו לו.

התסקיר שהוגש לקראת גזר-הדין לא היה חיובי, ועולה ממנו, כי המשיב אינו מקבל אחריות על מעשיו. בנסיבות אלה, החליט בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא עבד אלרחמן זועבי) לדחות את מתן גזר-הדין עד לחודש דצמבר 2000, לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים, ולבחון את התנהגותו בתקופה זו.

מכאן עררה של המדינה.

לא מצאתי מקום להתערב בשיקול-דעתו של בית-המשפט המחוזי, אשר מבקש לבחון את התנהגותו של המשיב בטרם גזירת-הדין, כאשר הוא משוחרר ממעצר, וזאת על-פי התרשמותו ממנו.

תסקיר שירות-המבחן אינו מצביע על סכנה ברורה ומיידית למשפחתו של המשיב. אם אוסיף לכך את ההרתעה שיש בעצם דחיית גזר-הדין לצורך בחינת התנהגותו של המשיב, נראה לי, כי באיזון הראוי, אין מקום להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

אשר-על-כן, הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ה בתמוז תש"ס

(28.7.00).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

COURT

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי לבחון את התנהגות הנאשם בטרם גזירת הדין, כאשר הוא משוחרר ממעצר, על פי התרשמותו ממנו
  2. 2תסקיר שירות המבחן שאינו מצביע על סכנה ברורה ומיידית למשפחה, והרתעה הנובעת מדחיית גזר הדין, מצדיקים את ההחלטה