בש"פ 5406/00 מדינת ישרארל נ. מרוה מחאג'נה

המשיבים מואשמים בשני כתבי-אישום נפרדים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשירת קשר לביצוע פשע, סחר בנשק, סחר בסמים והחזקת סם שלא לשימוש עצמי. על-פי האמור בכתבי-האישום נענו המשיבים להצעת אחד, אחמד דאר-עיאד, להשיג תחמושת לצורך העברתה לשכם.

מחומר הראיות עולה, כי דאר-עיאד הטיל על המשיב 1 לרכוש 1,000 כדורים לאקדח, ואילו המשיב 2 אמור היה להעבירם לשכם. אלא שהמשיב 1, בחפשו אחר סוחרי-נשק, פנה למודיעים משטרתיים, ואלה הציעו לו לגדיל את היקף העיסקה, לרכוש 4 אקדחים ורובה אוטומטי וכן 100,000 כדורים לאקדח, ולשלם תמורתם בכסף, ובעשרה ק"ג סם מסוכן מסוג גראס. משהצעת המודיעים המשטרתיים נענתה והוחל בביצועה, נעצרו השלושה על-ידי המשטרה.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ג'ורג' קרא), דחה את בקשת המדינה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים, ושחרר אותם בתנאים מגבילים. זאת, לאחר ששוכנע כי עברם הנקי, וחלופת-המעצר, שבגדרה התחייבו בני-משפחותיהם של המשיבים, המסתייגים ממעשיהם, לפקח עליהם, מספיקים להסרת החשש לשלום הציבור, העולה מנסיבות העבירות המיוחסות להם.

בערר שבפניי מבקשת המדינה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, לנוכח היקף העיסקה בנשק שביקשו לקשור, שבו, כשלעצמו, יש כדי ללמד על מסוכנותם.

אכן, העבירות בהן מואשמים המשיבים מקימות חזקת מסוכנות. דא-עקא שכאמור, היקף העיסקאות נקבע על-ידי המודיעים המשטרתיים. בית-המשפט המחוזי אף מצא, כי העבריין העיקרי, יוזם העיסקה, שאף הסכים להצעת המודיעים המשטרתיים להרחבת העיסקה המקורית, הוא דאר-עיאד. משכך, הגעתי לכל דעה, כי אין עילה מספקת להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

אשר-על-כן, הערר נדחה.