פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 543/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר:
שמעון וקנין
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 30.12.02 בב"ש 93261/02 (ת"פ 5808/02) שניתנה
על-ידי כבוד השופט צ' גורפינקל
תאריך הישיבה: כ"ג בשבט
תשס"ג (26.1.03)
בשם העורר: עו"ד רפאלה
שפריר
בשם המשיבה: עו"ד דפנה
ברלינר
החלטה
העורר, המואשם בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בתקיפה אלימה של בת-זוגו ובאיומים עליה כי יפגע בה אם תפנה למשטרה, נעצר עד תום הליכי המשפט. עררו לבית-המשפט המחוזי – בגדרו ביקש העורר לשחררו בחלופת-מעצר למוסד גמילה, אליו פנה בטרם נעצר – נדחה.
בית-המשפט המחוזי (השופט צבי גורפינקל) כתב בהחלטתו, כי אינו רואה כל קשר בין תקיפת בת-זוגו לבין התמכרות העורר, ואף ציין כי טענת השפעת הסמים כלל לא הועלתה בדיון שהסתיים לא מכבר, בגדרו נמצא העורר אשם בעבירה של גרימת חבלה ופציעה בסכין, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר על-תנאי. עוד הטעים בית-המשפט המחוזי, כי חזקת המסוכנות העולה מעצם ביצוע העבירה מתחזקת בעקבות הודעה טלפונית שמסר העורר בתחנת המשטרה, ובה הודיע כי ישליך רימון על ביתה של המתלוננת.
בגדר הערר שבפניי, חזרה באת-כוחו, עורכת-הדין רפאלה שפריר, שטענה לעורר כל אשר ניתן לטעון, על הטענות שנטענו בבית-המשפט המחוזי, וביקשה להפנותו למוסד לגמילה.
אלא, שאף אני לא מצאתי כל קשר בין ההתמכרות לסמים לבין האלימות שהפגין העורר כלפי בת-זוגו. גיליון הרשעותיו הכולל גם עבירות אלימות, אף מוסיף לחזקה הקמה מאופי העבירה, ומקים חשש ממשי שהעורר עשוי להמשיך ולפגוע במתלוננת, וברי, כי מוסד גמילה שהשהיה בו מותנית ברצונו הטוב של העורר, לא יסיר חשש זה. אוסיף, כי מתסקירי המבחן עולה שניסיון שעשה העורר לגמילה הופסק על-ידיו. הפסקה זו אף מגבירה את החשש.
הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"ג בשבט תשס"ג
(26.1.03).
ש
ו פ ט ת