בש"פ 5454/19 לורי שם טוב נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (מ"ת 14280-04-17, כב' השופט א' הימן ).

במסגרת בקשה להסרת המגבלות שנקבעו בתנאי שחרורה של המבקשת, הוגשה על ידה גם בקשה לתיקון פרוטוקול. בקשה זו נשענה על הקלטת דיון באולם בית המשפט על ידי צד ג', ללא ידיעתו או אישורו של בית המשפט. בהחלטה נשוא הבקשה הורה בית המשפט כי משום הצורך לדון בבקשה לתיקון פרוטוקול, על צד ג' שהקליט את הדיון להגיש תצהיר ערוך כדין על פי חוק ובו יפורטו נסיבות ההקלטה, המניע להקליט הדיון, וכן להצהיר על שלבי המעבר בין ההקלטה עד הגשתה לידי המבקשת. כן נדרש להגיש תמליל הקלטה. עוד צוין, שככל שלא יוגש תצהיר כאמור, לא תינתן החלטה בבקשה לבטל את תנאי השחרור אלא אם תבקש המבקשת לבטל הבקשה לשינוי פרוטוקול. מכאן הערר.

2.

לאחר עיון בבקשה ושמיעת הצדדים, להלן החלטתי. אכן, חוק בתי המשפט אינו מורה בלשון מפורשת על איסור הקלטת דיון. אולם, העניין נידון בבג"ץ 305/89 ניר נגד בית משפט השלום (תעבורה) למחוז חיפה . שם נקבע כי צד כמוהו כצופה, אינו יכול להקליט את הדיון ללא אישורו וידיעתו של בית משפט. בדיון בפניי הודיעה המבקשת כי אינה יודעת מי המקליט אך בכל מקרה אין היא חפצה לגלות את זהותו ואין לה שליטה עליו באופן שתוכל לחייב אותו או לדרוש ממנו הגשת תצהיר כנדרש.

זוהי התשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית לענייננו. עתה, היה והמבקשת מעוניינת לבקש את תיקון הפרוטוקול תוך הגשת החומר או בלעדיו, על בית משפט להחליט בבקשה על פי הבנתו. כמובן, המבקשת רשאית לחזור בה מבקשה לתיקון הפרוטוקול אך בפניי לא הביעה נכונות לעשות זאת. נותר לבית משפט לתת החלטה על פי הבנתו והחומר שבפניו. לאחר מתן החלטה ידון בית המשפט בבקשה להסרת המגבלות בתנאי השחרור. לסיכום, אין בהחלטה זו הבעת עמדה הכיצד על בית המשפט להחליט, אלא כי בהינתן הנתונים שהוצגו יחליט בבקשה לתיקון פרוטוקול ככל שבקשה זו תעמוד בעינה, ובבקשה להקלת תנאים.