פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5458/04
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
עאדל אבו רמדאן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 3.6.04, בתיק ב"ש
2069/04, שניתנה על ידי כבוד השופט ז' הווארי
תאריך הישיבה: ג' בתמוז
תשס"ד (22.6.2004)
בשם העורר: עו"ד אורי
רון, עו"ד עומר אבו רמדאן
בשם המשיבה: עו"ד בת
אורץ כהנוביץ'
החלטה
במשפט המתקיים בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, מיוחסות לעורר עבירות שונות וביניהן – סחר בסם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. בחומר החקירה מצוי דו"ח עיקוב מיום 5.12.03, בגינו הוצאה תעודת חיסיון אולם לא גורפת, אלא רק ביחס למספר סעיפים מתוכו (סעיפים 6-1). דא עקא, בעותק מצולם של דו"ח העיקוב שנמסר לידי בא-כוחו המלומד של העורר, עו"ד א' רון, נמחקו לא סעיפים 6-1 בלבד, אלא גם חלק מכותרת המסמך ומספר מילים מחלקו הגלוי. מטבע הדברים, מתקשה עו"ד רון לדעת מהם אותם קטעים מחוקים, ועל רקע סברתו כי המסמך השלם עשוי לשרת את הגנת שולחו, הוא ביקש מבית משפט קמא לאפשר לו לעיין בו למעט החלק החוסה בצילו של החיסיון. להשלמת התמונה אוסיף, כי בקשה שהגיש העורר לבית משפט קמא להסרת את החיסיון, נדחתה ביום א' באייר תשס"ד (22.4.04). בקשה נוספת שהגיש העורר היתה ברוח הערר שבפני, ואותה דחה בית משפט קמא שהסתפק בקביעה כי דו"ח העיקוב הוא "חומר חקירה".
כדי להכריע בבקשה זו קיבלתי לידי את תצלומו של המסמך המקורי (ללא המחיקות), ומצאתי כי המחיקה שבכותרת היא תרשומת פנימית וככזו אינה "חומר חקירה" שגילויו מתחייב מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. מאידך, המחיקות הנוספות בדו"ח הן אכן "חומר חקירה", אולם כולן חוסות בצילו של החיסיון. להנחת דעתו של בא-כוח העורר אוסיף, שעל פני הדברים נראה לי כי מסקנתו של בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 22.4.04, לפיה אין בחומר החקירה כדי לסייע להגנת העורר – הינה מסקנה מבוססת ונכונה.
הערר נדחה.
ניתנה היום, ה' בתמוז תשס"ד
(24.6.2004).
ש ו פ ט